אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) חבית שנשברה - פרק כב › דף קמו:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

חבית שנשברה - פרק כב · דף קמו:

דף קמו.

בתוס' ד"ה דתניא. מסתמא יחידי היה. הרואה יראה כי דבריהן דחוקין מאוד. ולולא דבריהם הייתי אומר דאין עיקר החילוק בין רישא לסיפא דברישא ביחיד אסור וברבים מותר אלא דהעיקר תליא בין רחיצת פניו וידיו לכל גופו. דברישא בכל גופו אסור דכיון דבאלונטית אחת נפישי מיא אף באיש אחד דליכא מאן דלידכרי לא פלוג בין אלונטית אחת לעשר ובין איש אחד לרבים. אבל בסיפא בפניו ידיו ורגליו דביחיד לא נפישי מיא אף באלונטית אחת. ולא שייך למגזר כלל רק בעשרה בני אדם לא גזרו רבים מדכרי אהדדי. ולפ"ז מיושב מאוד ההוכחה מרבי שהיינו מעלין אף שהיו רבים כפשטות הלשון היינו מעלין. דלמאן דאסר כל גופו אסר אף ברבים. ועי' בט"ז בי"ד (סי' ק"ו) ובזה מיושב סוגיא דעירובין (דף ג') גבי מקצת קורה בתוך עשרים דאיכא מ"ד להיפוך בסוכה כשר במבוי פסול כיון דרבים נינהו סמכי אהדדי ולא מדכרי. והקשה שם הבאר אברהם מהך דהכא דהוא להיפוך ע"ש. ולפמ"ש א"ש דהא מן המשנה עצמה אינו הכרח הסברא זו דרבים מדכרי אהדדי וי"ל דאותו המ"ד ס"ל דלא פלוג בין רבים ליחיד דבגופו אסור ופניו ידו"ר מותר. ויתכן עוד דס"ל דהכא תליא באיסור רחיצה דכל גופו אסור לכתחלה הרחיצה. אסור בדיעבד גם הסיפוג. אבל פניו ידו"ר דגם הרחיצה מותר לכתחלה התירו גם הסיפוג. ובלא"ה לא ידעתי הדמיון זל"ז. דהתם גבי תיקון הקורה שייך לומר דקדרה דשותפי לא חמימא וכו' דכל אחד יסמוך על חבירו שהוא יתקן אבל הכא לענין חשש עבירה בידים דמי ממש לההיא דלעיל (דף י"ב) גבי לא יקרא לאור הנר דבתרי ש"ד דמדכרי אהדדי. וכן הוא בעירובין (ד' כ"א) גבי פסי ביראות לא הותרו אלא לבאר הרבים דאי תיימי מיא מדכרי אהדדי:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה