אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
ואלו קשרים - פרק טו · דף קטז.
בתוס' ד"ה ספרי. אור"י דמיירי בנמצאו ביד וכו' הא אמרינן פרק השולח נמצא ביד יגנז וכתב המהרש"א דלר"י לא מיירי התם אלא מדינא דאזכרות ובשאר לא קאמר מידי דאי בעי ישרף ואי בעי יגנז. והוא דוחק גדול דלא ה"ל לסתום ולפרש לחלק בין אזכרות לשאר ועוד הא קאמר התם רב נחמן נקטינן והוא להלכה למעשה ולא שייך לומר דכוונתו דלר"י קאי אהזכרות ולרבנן גם אשאר וטפי נראה דרוצה התם לצאת כל הדעות במה דאפשר ואי אפשר לשרוף דאסור לרבנן ור"י ומוטב לגנוז דאף לר"ט אין חשש כ"כ בגניזה. ובלא"ה י"ל דר"נ פסיק לגמרי כרבנן ולא כר"י דמסתמא הלכתא כרבנן והתוס' לא חשבו לדוחק רק אי קאי דלא כרבנן דהוא דלא כהלכתא:
בד"ה כך. אלא אפילו היכא דליכא למגזר אסור לטלטלן. צל"ע לפמ"ש התוס' ריש פירקין דבבית אחר דליכא למגזר מותר להציל הכל. א"כ מדוע אסור להציל מן המים לרבנן דטעונין גניזה. ועי' מ"ש ריש פירקין: