אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) המוציא יין - פרק שמיני › דף עט:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

המוציא יין - פרק שמיני · דף עט:

דף עט.

ורמינהו קלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה. והקשה בהגהת הרש"ש במשנה לשיטת הרמב"ם דמזוזה א"צ עיבוד לשמה. מאי פריך הכא דלמא מיירי באינו מעובד לשמה דלא חזי לתפילין. ולפמ"ש בטור י"ד (סי' רע"א) דבאינו מעובד לשמה יש תקנה לחזור ולעבדו לשמה ע"ש לק"מ:

שם הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס. והקשה הפ"י אהא דתניא מנחות (דף ל"ד) וכתבתם יכול יכתבנה על האבנים נאמר כאן כתיבה וכו' מה להלן ספר אף כאן ספר. והשתא למה לי קרא הא ידעינן מההלכתא והוכיח מכאן כשיטת הרא"ש דכשרה על גויל ע"ש. ולק"מ דבכ"מ הלכה מוסיף על המקרא ופורט פרטי הדברים ואף אם היה כתוב בתורה בהדיא דבעינן ספר לא הוי קשה לן. דבתורה כתיב בדרך כלל דבעינן ספר וההלכתא אשמעינן איזה ספר בעינן ומצינו כי"ב לעיל (דף כ"ח) דכתיב בתפילין דבעינן מן המותר בפיך ומההלכתא ידעינן גם ברצועות וגידין דבעינן טהורות. ועי' מש"ש ולא פרכינן בכ"מ למה לי קרא והלכתא אלא בדבר אחד גופא בלא הוספה כמו בסוכה (דף ה') במחיצת עשרה ואין להאריך בזה:

שם חפילין שבלו וס"ת שבלה אין עושין מהן מזוזה שאין מורידין. והקשה הש"א (סי' מ"ח) ל"ל למיתני ס"ת הא ידעינן לה מתפילין שקדושת ס"ת חמורה מתפילין כמ"ש הב"י בא"ח (סי' ל"ב) לענין עיבוד לשמה דהמעובד לשם ס"ת כשר לתפילין והמעובד לתפילין אסור לס"ת ע"ש שדחק בזה. ואני תמה להיפוך מ"ש מפ' סוטה דאמרינן סוטה (דף כ') למ"ד דלא בעינן כתיבה לשמה מותר למחוק מפ' סוטה שבתורה ע"ש. וצ"ל כמ"ש התוס' בעירובין (דף י"ג) לענין לשמה דסתם ס"ת כותב לדעת כן שאם יצטרך פ' סוטה למחוק ימחוק מה"ת ע"ש. וא"כ לא שייך גם הורדה כמ"ש הש"א (סי' מ"ז) אבל לענין מזוזה ודאי הכותב ס"ת אינו מכוין שיקח ממנה למזוזה תדע דהא אמרינן שם לכל מטילין קנקנתום חוץ מפ' סוטה שבתורה למ"ד דמוחקין לה מה"ת ולענין דברים הנצרכים למזוזה כגון שירטוט פריך בפשיטות מנחות (דף ל"ג) הא מורידין עושין והא בעי שירטוט וכתבו התוס' והא דלא מוקי לה במשרטט דאין רגילין לשרטט. ס"ת דהפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט ואם היו רגילין ליקח ממנה למזוזה היו משרטטין אותה ולפ"ז לא הוי ידעינן מתפילין דס"ד דמס"ת מותר כפ' סוטה כן היה נראה לכאורה אבל טעמא בעי באמת מ"ש פ' סוטה ממזוזה. [והתוס' סוטה (דף כ') כתבו הא דאין מטילין קנקנתום לפ' סוטה לאו משום דאתי למוחקו בפועל אלא כיון דמותר למוחקו מה"ת ש"מ דאאותה פ' דכתובה בתורה גופה קפיד קרא דבעינן שיכול למוחקו ע"ש וא"כ בפ' סוטה בסתם אין דעתו למחוק והדק"ל מ"ש ממזוזה] ואולי י"ל דבפ' סוטה לא חיישינן להורדה דהא פ' סוטה יוצא מן הכלל דהא כל השמות אפי' הכתובים על ידות הכלים אסור למחוק רק הכא כדי לעשות שלום בין איש לאשתו התיר הכתוב להוריד השם מקדושתו ולמוחקו וא"כ מטעם זה גם פ' סוטה שבתורה מותר להוריד ולמוחקו כדי לעשות שלום:

אולם ק"ל לפ"ז א"כ מאי פריך שם מנחות (דף ל"ג) הא מורידין עושין והא בעי שירטוט וס"ת אין רגילין לשרטט כמ"ש התוס' הא באמת אם היה מותר להוריד היו משרטטין ג"כ כמו פ' סוטה שאין מטילין קנקנתום שמותר למוחקו כנ"ל:

שם בגמרא. דכתיבא אמאי לאו דכתיבא אדוכסוסטוס. וק"ל דהא בעי למימר דכתבו לכתחילה שלא כדין אדוכסוסטוס שאינה כשרה אלא בדיעבד. ובמנחות (דף ל"ב) דפריך הא מורידין עושין והא בעי שירטוט וכתבו התוס' דלא בעי לשנויי במשורטטין דאין רגילין לשרטט דהפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט ע"ש וי"ל:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה