אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) הזורק - פרק יא › דף קא:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

הזורק - פרק יא · דף קא:

דף קא.

אלא ש"מ בקיעת דגים לא שמה בקיעה. ופירש"י לפי שאינן נראין. משמע לכאורה דהוא מעיקרא דדינא אבל מלשון דקל שהקילו במים משמע דהקילו אף דלא הוי מחיצה מעליא. ועוד אי מחיצה מעליא היא א"כ מ"ט דרבנן דפליגי עליה דרבי יהודה בעירובין (דף פ"ו) דמחיצה שע"ג דלא נעשה עבור המים לא מהני. וצ"ל דתרתי בעינן דמה שנקרא ע"פ דין מחיצה לחוד לא מהני דהא מ"מ עריבי מיא כדקאמר שם ובעירובין (דף מ"ח) דאפילו במחיצה של ברזל עריבי מיא ומייתי משל חבירו וע"ז היתה קולא דמים דמהני מחיצה דלא ניחוש להתערובות מים אבל מ"מ הא בעינן מחיצה כדינא בלא חשש התערובות ומוכח דבקיעת דגים לא שמה בקיעה. אבל לפ"ז לא ה"ל למימר דלא מהני בחורבה דרק במיא הקילו הא בחורבה לא שייך חשש דתערובות מים ולא צריך קולא דמים וה"ל למימר דבמים הוי מחיצה כדינא דבקיעת דגים לא שמה בקיעה משא"כ בחורבה דאיכא בקיעת גדיים:

בתוס' ד"ה פשיטא דלמא נפיל ואתי לאתויי. אבל לולא חשש דאתי לאתויי משום נפילה לבד לא חיישינן דה"ל מתעסק כדפירש"י לעיל ידע דלכאורה לא צריכין למיחש אלא בדבר כבד השוקע למטה תחת המים אבל בדבר הצף על המים הא אמרינן לעיל דאגוז ע"ג מים לא הוי הנחה ופירש"י והעוקרו משם לא הוי עקירה:

בגמרא וכן מחצלאות הפרוסות וכו' וחזרו ונפרסו לכאורה לשיטת רש"י סוכה (דף ט"ז) גבי שכחו ולא הביאו ס"ת דפריסת סדינין מותר לכתחילה דמן הצד לא שמיה אוהל ע"ש א"כ מותר הכא לכתחילה. ועי' בתשובות פנים מאירות (סי' ל') שהאריך בזה:

שם בגמרא. חרב הרי הוא כחלל. עי' בר"ש אהלות (פ"א):

בתוס' ד"ה כי איתמר. וצ"ע בשמעתין דדיורין הבאה בשבת. עי' מג"א הל' שבת (סי' שמ"ב):

שם בתוס' ד"ה קשרה. עד שאינה מתנענעת וזזה ממקומה. קצת צ"ע מ"ש מההיא דאהלות (פ"ח) דהעושה מקום לבנה בשבלים והארוס והקיסם והאילן המיסך על הארץ דמביאין ע"ש. וכל הני דרכן להתנענע כדמשמע בסוכה (דף כ"ד) גבי העושה סוכה והאילנות דפנות לה דפריך והא קאזיל ואתי:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה