אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
הזורק - פרק יא · דף ק:
בגמרא ולאו היינו מתניתין ואמר ר"י והוא שנח. ק"ק הא דילמא איצטריך לאשמועינן דאי מדר"י ה"א דוקא ברשות א' דלא שייך קלוטה כהונחה דמיא כמ"ש התוס' לעיל פ"ק (דף ה') דבתוך ד' לא אמרינן קלוטה לר"ע ובחוץ לד' מספקא לריב"א שם ע"ש אבל דפלוגתא דר"ע ורבנן ברשות אחרת דלר"ע אמרינן קלוטה בתוך י' וס"ד דלרבנן תוך ג' כתוך יו"ד לר"ע דאמרינן קלוטה קמ"ל ובפרט לפ"מ דבעו התוס' למימר לעיל דר"י קאי אתוך ד"א דלא אמרינן קלוטה לכ"ע כמש"ש המהרש"א א"כ איכא למידחי כנ"ל:
שם אביי אמר אוצטריך סד"א וכו'. צ"ל דלאביי הך צריכותא מספיק נמי אהילוך הילוך תרי זימני דהא מספקא לעיל (דף ח') אי תשמיש ע"י הדחק שמיה תשמיש:
שם רב אשי אמר וכו' אבל היכא דלא הוי ד' מפסעי פסיעי ליה ואזדא ר"א לטעמיה. לכאורה דאביי ור"א אזלי לשיטתם לעיל (דף ז') גבי צואה דלאביי לא הוי רה"ר דלא דרסי עליה (ומפסעי פסיעי) ולר"א הוי רה"ר ע"ש אבל לפ"ז לא אתי הא דר"א לטעמיה בגודא דגמלא דהא בגודא דגמלא מודה אביי דהוי רה"ר כמו בלבינה דלא גבוה ג':
שם ר"ח ורבה בר ר"ה אמרי עושה מקום ארבעה וממלא. וק"ל אפילו בפחות מד' נמי ליסגי דהא גם תחתיו הוי מקום פטור כמו למעלה וקמטלטל ממ"פ לרה"י. ובשלמא לשיטת הר"ן לעיל פ"ק דמ"פ בכרמלית מצא מין את מינו וניעור והוי כרמלית א"ש אבל לשיטת רש"י לעיל (דף ז') דהוא מ"פ קשה. וי"ל דבפחות מד' לא אמרינן גוד אחית דלא אמרינן ג"א רק במחיצות כדפירש"י לעיל (דף ט') ואף דאמרינן לקמן (דף ק"א) דמחיצה תלויה מתיר במים היינו במחיצה ד' דהוי מחיצה ובקיעת דגים לא שמה בקיעה אבל בפחות מד' דלאו משום בקיעה לא נקרא מחיצה לא מהני גם במים וא"כ הוי תחתיו כרמלית: