אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
הזורק - פרק יא · דף צח:
ת"ר קרשים מלמטה עובין אמה ולמעלה כלין והולכין עד כאצבע. דע דמשמע בכל הסוגיא דכל האמה משופעין והולכין מצד החיצון ומצד הפנימי היו שוין דפריך בסמוך ואת שני קרשים תעשה למקוצעות והא האי עייל והאי נפיק. ולכאורה דלמא היה שיפוען מבפנים ומבחוץ היו שוות עם קרשי המקוצעות. וצ"ל דפשיטא ליה מברייתא דסמוך והאמה מזה בעודף לכסות אמה של אדנים ואי ס"ד דמשופעין רק מצד פנימי נא היו פליגי כלל ואם היו משופעין משני הצדדין לא היו פליגי רק בחצי אמה. ולתנא גופיה דפשיטא דאין משופעין מבפנים. י"ל לפמ"ש התוס' דגמר מבית עולמים דלא היה רק עשר אמות. ומסתמא היה גם למעלה רק עשר אמות ואם היו משופעין מבפנים א"כ היו למעלה יותר מעשר אמות:
שם והא כתיב תמים דלא ליתי דנסרא. עי' מ"ש לקמן ריש פ' הבונה (דף ק"ב):
שם פשא להו ט' לר' יהודה מגליא אמה דאדנים. לכאורה אינו מדוקדק דהא אלכסון של השיפוע ממעט קצת ועוד הא הטבעות בולטין היו ממעטין. ואולי היו הטבעות מבפנים: