אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
במה מדליקין - פרק שני · דף לב:
ברש"י ד"ה ונמסרו לע"ה. ורבותי מפרשים הלכות הקדש כגון יין לנסכים וקשיא לי וכו'. אולם בירושלמי בפירקין (הל' ז') ובחידושי רמב"ן הביאו מפורש בהדיא הקדש דתנן אם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן רק דלא חשיב שם תרומה ומעשר אלא חטאת והכשירות במקומן. ולע"ד י"ל דלהירושלמי תרומה ומעשר הם בכלל הקדש דלכאורה צריך להבין מדוע קתני סיפא דההיא מתניתין חגיגה (דף כ"ד) דהפרשתי לתוכה רביעית קודש. ולא קתני רישא שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן וצ"ל דנקט מילתא דכלל ג"כ תרומה כדקאמרינן ע"ז חולין (דף ל"ה) דמיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה. ובלא"ה תנן שם דנאמנים על התרומה בשעת הגיתות והבדים וברגל. ובמס' דמאי מצינו בכ"מ דהאמינו בדמאי. עוד י"ל דהוא בכלל הכשירות דנאמנים על התרומה שלא הוכשרה: