אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה טומנין - פרק רביעי › דף מח:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה טומנין - פרק רביעי · דף מח:

דף מח.

בגמרא התם שלא בשעת מלאכה אדם עשוי לזורקו בין העצים. אע"ג דקיי"ל כל הכלים אין יורדין מטומאתן אלא בשינוי מעשה ובידות נמי דינא הכי דהא אפילו בידות האוכלין איכא למ"ד סוכה (דף י"ד) דבעינן מעשה וכ"ש ידות הכלים דחשיבי כדאמרינן התם ע"ש. וי"ל ה"מ דמתחילה נעשו לקביעות אבל הכא לא נעשה רק לשעת מלאכה ממילא לאחר מלאכה בטל שם יד מעליו:

שם בית הפך וכו' מטמאין במגע ואינן מטמאין באויר שאם נטמא הכירה באויר הן טהורין אבל הן בעצמן ודאי מטמאין באויר. כמ"ש הר"ש כלים (פ"ה). ולכאורה יש להוכיח מכאן לשיטת הרמב"ם הל' כלים (פי"ט) כנגד הראב"ד בענין אין אויר ליד כלי חרס דתנן כלים (פ"ג) חבית שנתרועעה והי' בה חרס מחזיק רביעית כולה מטמא במגע וכנגדו באויר. ושם כלים (פ"ד) בגסטרא שהיו חדודים יוצאין מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר דאין יד לאויר כלי חרס. ופירש הרמב"ם הל' כלים (פי"ט) דאפי' אם היה טומאה באויר הגסטרא לא נטמא החדוד. והראב"ד שם השיג עליו דאם נטמא הגסטרא באויר גם החדודין טמאין. רק דהחדודין בעצמן אין להם טומאת אויר ע"ש. דהא הכא אם נטמא הכירה באויר לא נטמא הבית הפך וה"נ דינן כמו יד דהא מדמי לה לשלל של כובסין דהוא מתורת יד דניחא ליה דאי מיטנפי וכו':

ונלע"ד דהרמב"ם לשיטתו הל' כלים (פי"ז) דכל המטמאין במגע ולא באויר אינו חיבור אלא מדבריהם. וא"כ ההיא דחדודין נמי הוא מדבריהם ודין חידוד ובית הפך בחדא מחתא מחתינהו. והראב"ד י"ל דס"ל לחלק דבית הפך אינן מקבלין טומאה מהכירה רק מדבריהם אבל דחדודין טמאין מה"ת מתורת יד דמרבינן לה מקרא חולין (דף קי"ח) יד לכלי חרס דכתיב תנור וכירים לכם לרבות את היד. ולזאת אם נטמא הגסטרא באויר נטמאו גם החדודין אבל אם טומאה באויר החדודין טהור כשיטת התוס' חולין (דף כ"ד) דלא איתרבו מה"ת יד לכלי חרס רק להוציא ולא להכניס ע"ש. וא"כ טומאת החדודין מהכלי היא מה"ת ומטמא אפילו באויר אבל טומאת החדודין מעצמן להכניס להכלי היא מדרבנן ואוירן טהור ועי' מ"ל הל' כלים (פי"ז). וכן נראה לכאורה מהלשון כהראב"ד דהכי קתני מטמאין במגע ואין מטמאין באויר וכיוצא בו תנן בכלים (פ"ז) גבי חצר הכירה דאין מטמא באויר. ופירשו הרמב"ם והראב"ד בהל' כלים (פי"ז) לענין חיבור שיטמאו זה מזה. אבל (בפ"ג) גבי יד קתני מטמא כולו במגע וכנגדו באויר והלא דבר הוא אלא ע"כ דקאי אנגיעת הטומאה דאם היתה הטומאה באויר יד טהור:

ברש"י ד"ה בית הפך. כירה זו מטולטלת היא ולר"י דאמר לקמן (דף קכ"ה) גבי תנור המחוסר נתיצה דהיינו מחובר טמא שאינו מחוסר נתיצה טהור. ע"כ מיירי בהיסק שני דמודה ר"י. והא דהוצרך רש"י לפרש דמיירי במטולטלת אף דבמחובר טמא לכ"ע עי' בגליון הרא"ש כלים פ"ה:

בתוס' ד"ה אי חיבור. דגבי שלל של כובסין אתי ליה שפיר וכו' כיון דכל בגד טמא בפני עצמו. וק"ל א"כ מאי פריך לעיל מהא דשלל של כובסין אמקל שעשאה יד לקורדום הא יש לחלק דמקל של קורדום טהור בפני עצמו דהוא פשוטי כלי עץ אולם הקורדום בפני עצמו טמא כדמשמע בכלים (פי"ג) גבי נשבר מקיפו טהור ע"ש:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה