אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה אשה - פרק שישי › דף סג:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה אשה - פרק שישי · דף סג:

דף סג.

ברש"י ד"ה תחת אצעדה. וכלי תשמיש נמי לא הוי אלא כלי המשמש כלי. וצריך לחלק בין זה לההיא דכלים (פכ"ו) דשרוולים טמאים ופירש הרע"ב דהוא בית יד דחוק שנותנין בעלי אומנות על זרועותיהן שלא יפלו בגדיהן הרחבין ע"ש:

בתוס' ד"ה בירית. וקשה לפ"ז. וכתב המהרש"א וה"ה דיש לגמגם בפירוש הקונטרס כיון דכבר פירש בבירית דלאו לנוי הוא לא איצטריך ליה לפרש דלא שלפה ומחוי משום דלא מגלה שוקה. ולא ידעתי מנ"ל הא כבלים ג"כ לאו נוי הוא והא דטמא הוא משום דתשמיש אדם הוא ואפ"ה חיישינן לשלפה ומחוי. וכן בכובלת לעיל (דף ס"ב) לאו לנוי הוא ואיכא מ"ד דחיישינן למחוי ומאן דלא חייש הוא משום שריחה רע:

בתוס' ד"ה מנין לאריג. דראוי לכוף ולקפל ולהניח בו והקשה בגליון הש"ס ממתניתין (פכ"ו) דכלים צרור המרגלית טהורה. והא מ"מ הוא בכלל דראוי לכוף ולקפל ולהניח בו כמקדם והניח בצע"ג ולע"ד א"ז קושיא דא"כ תקשה בסוגיין גופא לטמא גם בגד שאינו אריג בכ"ש דראוי לקפלו כמ"ש הרמב"ם הל' כלים (פ"ב) דכלי קיבול מטמא בכ"ש מה"ת ע"ש אבל באמת הא הכא לאו מצד כלי קיבול קאתינן עלה רק משום בגד חשוב באריג בכ"ש ובאינו אריג בג' וקושית התוס' הוא דלא מהני חשיבותיה מגזירת הכתוב דומיא דשק ותירצו דראוי לקפלו וטמא מתורת בגד אבל בבגד שאינו חשוב לא מהני מה שראוי לקפלו. ואף שכתבו בסמוך דבעינן שנעשה לקבלה. מ"מ עיקר נעשה לבגד ולא נקרא כלי קיבול אבל מתניתין דכלים בצרור המרגלית הא מיירי באין שם שיעור חשוב ורק משום כלי קיבול קאתינן עלה דא"צ שיעור וכיון דהצרור אינו מתקיים לא נקרא כלי קיבול וצריך שיעור וגם ראוי לקפלו כנ"ל. ועי' מ"ש לעיל (דף כ"ו):

בתוס' ד"ה אריג ותכשיט משמע דמ"מ בעי שיעור. לכאורה הוא מוכרח דהא ילפינן מציץ דהי' רחב עכ"פ שתי אצבעות: ]

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה