אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) אמר ר"ע - פרק תשיעי › דף פט:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

אמר ר"ע - פרק תשיעי · דף פט:

דף פח:

דל עשרין דלא ענשת עלייהו. עי' תשובת נ"ב מה"ת חלק י"ד (סי' קס"ד):

בתוס' ד"ה אסורין. ואע"ג דלענין חיוב חטאת אין מצטרפין למלקות בזה"ב מצטרפין. פלא בעיני שהוא נגד סוגיא ערוכה מעילה (דף ט"ז) דפליגי רב ולוי בנבלה טהורה ונבלה טמאה אי מצטרפין דרב סבר טמאה בפ"ע וטהורה בפ"ע דלא אתי איסור נבלה וחל אאיסור טומאה וה"ל שני שמות ואין מצטרפין ע"ש והא התם ליכא קרבן וע"כ הוא למלקות. ועוד קשה לי לשיטת התוס' א"כ למה לי קרא בנזיר (דף צ"ז) ופסחים (דף מ"ד) מכל אשר יצא לימד על איסורי הנאה שמצטרפין זה עם זה דהיינו זה אחר זה ע"ש ת"ל דבכל איסורין מצטרפין לשיטת התוס'. גם מ"ש דלאביי לא פליגי רבנן אר"מ אלא בב' מינים אבל לא בב' איסורין. הוא תמוה דהא אדרבה עיקר פלוגתייהו הוא בב' איסורין דלר"מ כל איסורין כחד לאו דמי מלא תאכלו כל תעבה כמו לרבנן (ולר"ש לשיטת התוס') כל פסולי קודש כחד לאו מלא יאכל כי קידש הם. (ובחידושי לע"ג (דף ס"ו) הארכתי בזה) ועוד ק"ל לשיטתם דצירוף דהכא הוא לענין חיוב א"כ לר"ש דפליג ע"ז דאין מצטרפין ע"כ ס"ל דגם בב' מינים באיסור אחד אין מצטרפין לחיוב וקשה הא תנן מעילה (דף י"ד) דברים בעולה מצטרפין זע"ז הבשר והחלב והסולת והיין והשמן וששה בתודה הבשר וכו' והלחם. ולא פליג ר"ש אף שחלוקין בשמן ובטעמן ועי' מה שכתוב לעיל (דף ע"ו) [ובאמת מ"ש דסוגיא דמעילה דקאמר אבל לאכילה מצטרפין הוא למלקות וקרא איצטריך לר"ש כבר עמד בזה המהרש"א הא לר"ש א"צ צירוף דס"ל כ"ש למכות בזה"ב כמ"ש התוס' בסמוך ואין לומר כמ"ש התוס' בע"ג (דף ס"ח) דר"ש לא ס"ל כ"ש למלקות אלא כשהוא בעין אבל ע"י תערובות בעי צירוף ע"ש. ומתניתין דמעילה מיירי בתערובות ז"א דא"כ מאי פריך במעילה (דף י"ח) גבי ערלה וכלאי הכרם דרש"א אין מצטרפין הא ר"ש ס"ל כ"ש למכות ע"ש הא בתערובות מודה ר"ש אלא ע"כ דמתניתין דמעילה מיירי בעין כמש"ש התוס'. ועוד הא התוס' בשמעתין ס"ל דלר"ש אפילו בתערובות לא בעי צירוף דהא כתבו בסמוך דצירוף דר"ש הוא לאיסור דלמלקות הא א"ל כ"ש והא דמיירי לאסור הקדירה ע"כ ע"י תערובות] ועיקר הדבר מ"ש דסוגיא דמעילה הוא לענין מלקות הוא לפי גירסתם שהעתיקו הפיגול והנותר והטמא. ובטמא ליכא קרבן וע"כ מיירי למלקות אבל באמת במתניתין דהתם לא גרסינן אלא הפיגול והנותר אין מצטרפין ולא גרסינן טמא וע"כ איירי לענין קרבן דלכ"ע אין מצטרפין רק בקדשים מקרא דלא יאכל. אולם שיטת הרמב"ם הל' מאכלות אסורות (פ' י"ד) דגם למלקות אין מצטרפין כל האיסורים זולתי באיסור נזיר ע"ש ושם הל' מ"א (פ' י"ד) וההיא דמעילה (דף י"ח) דתנן הערלה והכלאים מצטרפין זע"ז לע"ד לא הביאה הרמב"ם כלל דמה שכתב הל' מ"א (פי"ו) הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים ומצטרפין הוא לענין לאסור הקדירה דמס' ערלה (פ"ב) וההיא דמעילה ע"כ מיירי למלקות מדפריך עלה מהא דר"ש א"ל כל שהו למכות כמש"ש התוס' לא הזכירה הרמב"ם בשום מקום ואפשר דאתי כר"מ דע"ג (דף ס"ו) דכל איסורין מצטרפין ואינה הלכה:

אולם ק"ל לשיטת הרמב"ם דכל איסורין אין מצטרפין חוץ מנזיר בפסחים (דף מ"ד) לענין טעם כעיקר דכתיב בנזיר משרת ענבים לרבות טעם כעיקר ומכאן אתה דן לכל התורה כולה מקל וחומר ע"ש הא איכא למיפרך מה לנזיר שכן מצטרפין גם בזה אחר זה משא"כ בכל איסורין כנ"ל וצ"ע ועי' מ"ש לעיל (דף ע"א):

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה