אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) אמר ר"ע - פרק תשיעי › דף פה:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

אמר ר"ע - פרק תשיעי · דף פה:

דף פה.

קסבר רב אין ראש תור בערוגה. לע"ד להמסקנא דלרב אין ר"ת בערוגה תו לא צריכין לשינויא דלעיל בממלא הקרנות דאפילו באינו ממלא נהי דבפנים דמניח הפרש טפח איכא ג"ט כהציור שברש"י אבל מן הצדדים שבשתי הערוגות זה אצל זה שאין ביניהם רק שני טפחים מהגבולין וע"כ אינו מותר רק משום ר"ת שזו מצפון לדרום וזו ממזרח למערב כנ"ל. אולם י"ל דגם ברוח שבצדדין מניח טפח ואינו זורע סמו' לקרן והציור שברש"י שלפנינו הוא בטעות:

בתוס' ד"ה והא קמערבוי אע"ג דאיכא ראש תור מלמטה אסור כיון דמערבו למעלה. והקשה המהרש"א אימא דשמואל לא איירי בממלא הקרנות דגואי ויזרע שפיר מאבראי ופליג בהא ארב דלא גזר שמא ימלא הקרנות ולא ידעתי מאי קאמר הא תוס' גופא כיוונו לזה שכתבו דאפילו לא ינקי אסור וכו' אבל בערוגה אחת ידיעה וכו' הרי דפריך דאפילו יותר מג"ט אסור בשתי ערוגות אולם עיקר הדבר מ"ש מהא דתנן המסכך גפנו על תבואתו קידש והוא תמוה דא"ז אלא בגפן אבל בזרעים לא מצינו דאסור אחר שיעור יניקה או ר"ת משום עירבוב עלין רק בדלעת יונית (פ"ב) דכלאים כמ"ש הרמב"ם הלכות כלאים (פ"ד) בזמן שיש בין שני המינים הרחקה הראויה להם אין חוששין למראית העין. ולפמ"ש בחיבורי ש"י פ"ג דכלאים דמשנת ערוגה היא יוצאה מן הכלל דבכ"מ בעינן הרחקה ו' טפחים וכאן כיון שאינה רק מעט די בג"ט ע"ש באורך. י"ל דזהו דפריך הכא והא מתערבי כיון דמיירי בין ערוגות א"כ ה"ל כשדה גדולה והדרינן לכללא דכלאים דצריך או הרחקה ו"ט ובפחות מו"ע בעינן היכר שלא יהיה עירבוב:

בגמרא הפקיע תלם אחד ע"פ כולו. ערש"י ולע"ד הוא עפ"מ דתנן כלאים (פ"ג) התלם שעמוקה טפח זורעין בתוכה ג' זרעונין אחת מכאן ואחת מכאן ואחת באמצע ע"ש וזהו דבעי אם עשה התלם באמצע הערוגה וזרע בתוכה אי עירוב מבטל התלם:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה