אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) אמר ר"ע - פרק תשיעי › דף פג:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

אמר ר"ע - פרק תשיעי · דף פג:

דף פג.

בגמרא שלא מצינו לו חבר בכל התורה. משמע להדיא דמצורע אינו מטמא בהיסט. וכן הוא בפסחים (דף ס"ג) וע"ש בתוס' וק"ל דתניא בתוספתא דזבים (פ"ג) חומר בזב מבמצורע שטעון מים חיים ע"ש. ואמאי לא תני נמי דזב מטמא בהיסט משא"כ מצורע ומה דקשה ע"ז ממתניתין (מפ"א) דכלים עיין שם בהגר"א ועיין בר"ש (פ"ה) דזבים שם טומאה דרבנן היא ולקולא מקשינן. כעין זה בתענית (דף כ"ז) בענין כהן מברך אסור ביין:

בתוס' ד"ה ע"ג ישנה לאברים. ולא משום היקישא דנדה פשיטא ליה. וכתב המהרש"א דה"מ לאוכוחי דע"כ בלאו היקישא דנדה דהא כיון דאפילו איסור הנאה דאורי תא ליכא. ולא ידעתי מדוע לא ניחא ליה דכוונתם להוכיח אפילו למ"ד נשתברה מאליה אסורה אינה מטמא בלא היקישא דנדה:

בד"ה כי תיבעי. וקשה לר"י. משמע דבאין הדיוט יכול להחזירה אפילו רב מודה דשרי. והקשה בגליון הש"ס הא שם מבואר דמדין ביטול הוא וא"כ דהאיבעיא בע"ג של ישראל דלא מהני ביטול אם טהור מטומאה. ונראה דפשוט בעיניו דמחלוקתן בשברי שברים הוא טעם אחד עם המחלוקת בשברים דתליא אם עובדין לשברים ולדידי מסתפקינא בזה דמשמע דמחלוקתן בשברי שברים לא תליא כלל אם עובדין א"ל אלא דש"ש פקע שם ע"ג מינה ולא מקרי ע"ג כלל וא"כ כיון דלאו מתורת ביטול בלב ומעשה קאתינן עלה אין נפ"מ בין ע"ג לישראל כלל. אולם מסוגיא שם (דף מ"ב) גבי שוחק וזורה לרוח דמסיק כדרבא. משמע דאף שברי שברים דישראל אסור ולא מהני בישראל אף דפקע שם ע"ג והדק"ל. אולם לע"ד אין לפלוגי בין ע"ג לישראל אלא לאיסור הנאה אף דפקע שם ע"ג מגזירת הכתוב ושם בסתר אבל לענין טומאה לא תליא כלל באיסור הנאה אלא אי מקרי ע"ג וכיון דשברי שברים פקע שם ע"ג ממנה אף דנשאר עליה איסור הנאה אינה מטמאה ויותר מזה נסתפק הר"ן פ' ר' ישמעאל אף לענין איסור הנאה דאורייתא במשמשי ביד ישראל אי מהני ביטול:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה