ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר
סימן צה
תשובה שנית בענין הנ"ל
מש"כ כ"ת דא"א לומר דהיכא דלא מק"ט בנגיעה גם חבור ל"ח כהא דטהרות פ"ק מ"ח. דהרי מבואר להיפך בפי"ח דכלים מ"ז וכן פי"ט במזרן ומטה. כבר הק' זה במשנה אחרונה ולענ"ד החילוק דשאה"כ דא' משלים את חברו ואז מועיל החיבור יותר ובספרי שיח השדה הארכתי בסברא זו כמבואר בכ"מ בתוס' שבת מח: ותוס' ביצה לח. ותוס' נדה ז. דאפי' משלים באיכות שגורם חיוב חלה ג"כ מועיל שיחשב חבור ועוד בכ"מ משא"כ בהא דטהרות פ"א מ"ח אין מקצת מאכל זה משלים את השאר שנדבק אליו ולפ"ז גם בהא דתוספתא דכלים שהובא בר"ש פ"ה מי"א ג"כ אין מהות כל"ח משלים את מהות כלי מתכות וכן להיפך ע"כ ל"מ חיבור רק בתנאי הנ"ל ומש"כ דמפ"ב דכלים מ"ז אין ראי' דהתם הטעם משום דתוכו של זה גב של השני כמ"ש הר"ש שם. מי לא ידע מזה. אבל כ"ז אם דנין מצד מגע משא"כ אם דנין מצד חבור מה נפ"מ באיזה מקום הוא מחובר סו"ס הכל נעשה א' וז"פ מאד ופלא על כ"ת שבא להשיג בזה ותו דבשל עץ דמטמא מגבו נטמא א' נטמא חברו כמבואר שם במשנה והטעם כמ"ש הר"ש והר"ב, דכיון דנטמא א' שהוא גב לחברו ממילא גם חברו יאא דכלי עץ מק"ט מגבו אבל ק' דמ"מ לא יהי' טמא רק אותו חלק כותל שהוא מצד א' תוך לכלי שקיבל טומאה אבל שאר הכלי למה נטמא וע"כ צ"ל משום חבור וזה ראי' לדבריי דכיון שיש חלק גב מכלי זה גופא שנטמא מועיל החבור שיהי' נטמא כלו ודוקא בכ"ח ל"מ דמה שכלי א' מחובר לכלי אחר ל"מ רק כשהחבור באותו כלי וזה מפורש יוצא כדבריי:
ומש"כ דלפי' הרמב"ם פי"ח דכלים מ"ז דכרע לבד ג"כ מק"ט ע"כ אף שנתחבר עם המטה חשיב כלי בפ"ע לא ארי' כלל דאע"ג דכרע לבד חשיב ג"כ כלי מ"מ כל המטה יחד ג"כ ל"ח רק כלי א' וז"פ מאד ואי"צ ראי' [מ"מ אביא זכר לדבר מר"ה כ"ז. דאף דשמע תחלת תקיעה בלא סוף וסוף בלא תחילה יצא מ"מ משך בשני' כשתים אין בידו אלא אחת דפסוקי תקיעותיו מהדדי לא מפסקינן היינו אף דגם חלק מתקיעה חשיב תקיעה מ"מ גם כל התקיעה יחד איננה יותר מתקיעה א' וכזה מבואר ברשב"ם פסחים קח: ד"ה בב"א וכן בתוד"ה בא"א דאם עירה ד' כוסות לתוך כוס א' ל"ח רק כוס א' אע"ג דגם בכוס גדול סגי בשתיית רביעית ממנו כמו"ש תוס' שם ד"ה רובא דכסא. ואפי' למלאות הכוס חי"צ רק למלאות רובו כמ"ש בגבורות ד' פמ"ח מ"מ אם מלאהו אפי' הכוס גדול מאד שיש במיעוטו לבד כמה רביעית אינו עולה רק לכוס א'.]: