אור ברסלב

ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר

סימן צב

סימן צא

עוד להגה"ק הנ"ל

גי"ק הגיעני. ואשר הק' על רש"י ע"ז י"ט. ד"ה ממקום שלבו חפץ לא ישנה לו רבו אלא מס' שהוא מבקש מב"מ צ"ז, דיכול לאשתמוטי ממס' למס'.

כנראה שרש"י ז"ל נתכוון ליישב זה בב"מ צז. בד"ה אתון שאלתין לי למלאכתי שכשאני חפץ להתחיל במס' אחרת שלא תשכח ממני אין אתם יכולים למחות בידי עכ"ל ולמה הוסיף שלא תשכח ממני משמע דבלא"ה הי' צריך ללמוד עם התלמוד במקום שלבו חפץ וכמו"ש תוס' בריש ב"מ בד"ה שנים אוחזין דרבי לא היה לומד אלא כמו שהיה חפצים התלמידים ע"כ שיכל את ידיו הק' דכשירא שלא ישכח הרשות נתונה להרב ללמוד מס' זו משום דבאבות השוכח דבר א' ממשנתו וכו' ויש ע"ז לאו השמר לך ושמור נפשך פן תשכח וגו' ע"כ דבר זה חמור מהא דבמקום שלבו חפץ [אשר לפי הנראה היא רק מדת חסידות ולא מדינא]:

מלבד זה מסתפקנא היכא דהרב חפץ ללמוד במס' זו ותלמידים חפצים באחרת למה יצטרך לעשות כחפץ התלמידים והרי הוא עצמו ג"כ מוזהר ע"ז שילמוד במקום שלבו חפץ ואם אמרי חייך קודמין בחיים גשמיים כש"כ בחיים האמתיים תורה שנקרא חיי עולם למה לא יהי' כן ותו דמצוה דגופיה עדיף כלשון הש"ס קדושין כט:

ואם הי' כדברינו הי' אפשר ליישב בפשיטות דהא דע"ז יט. מיירי כשאין להרב עצמו נפ"מ וחפץ במס' זו כבזו אז חפץ התלמידים מכריע אבל בהא דב"מ צ"ז כשהרב חפץ במס' א' יותר מצי לאשתמוטי ממס' למס' ואולי יש לכוון זה בדברי רש"י ז"ל ב"מ הנ"ל וכעין דאמרי' פסחים מו: משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית ה"נ משום הפסד תורתו שאפשר שישכח [דהפסד מצוה דומה להפסד ממון כמו"ש תוס' פסחים יא.] גמר בלבו וחפץ ללמוד במקום זה דוקא וכיון שהרב חפץ בזה אין לו להיות נדחה מפני התלמידים]:

אך דאין צורך לדחוק בזה דבפשוטו ניחא כיון דחושש פן ישכח דהוי מתחייב בנפשו אין לו לחוש להא דמקום שלבו חפץ:

מ"מ יש להסתפק כיון דללמד גדול מללמוד כדאמרינן דמאן דתני ומתני לית לי' שיעורא אפשר דראוי לו לחוש יותר לחפץ התלמודים וצ"ע לדינא:

ובהא דרש"י ע"ז י"ט לא זכיתי להבין דבגמ' אי' אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ משמע דקאי על האדם עצמו שלומד ורש"י שינה את טעמו ופי' דקאי על הרב שלומד במקום שהתלמידים חפצים לכאורה אין לזה רמז בגמ' ותו למה נטה מפשטו וה' יאיר עיני שו"ר דכוונת רש"י ז"ל פשוטה דלאדם עצמו למ"ל להשמיענו זה בלא"ה ילמוד במקום שלבו חפץ דלמה יעשה היפך רצונו ומזה ראי' גדולה למ"ש באגלי טל בהקדמה בד"ה ומדי דברי וכו' יש טועין מדרך השכל וכו' כי הלומד ומתענג מלימודו ל"ח כ"כ לשמה וכו' וזה טעות מפורסים יעיי"ש ומרש"י הנ"ל ראי' לזה דאל"כ שפיר איצטריך קרא גם ללומד לעצמו שילמוד במקום שלבו חפץ דס"ד דנכון יותר ללמוד במקום שאין לבו חפץ כדי שלא יתענג בלימודו כ"כ ומחשב יותר לשמה וע"כ כדברי אג"ט:

תוכן העניינים

ארץ צבי (פרומר) א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה