ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר
סימן נא
התרה"ד כ' דמשרתת יכולה להפריש חלה בלי דעת ק האשה בעלת העיסה משום זכיי' והקצה"ח כ' י דלאו כל מידי דניחא לי' חשיב זכיי' רק במכניס ממון לרשותו שהוא זכיי' גמורה, ולענד"נ ראי' לדבריו מר"ן גיטין (ל"ז.) גבי פרוזבול שאינו נכתב רק על הקרקע ואם לית לי' קרקע ללוה מזכה לו שדה כ"ש והק' הר"ן הא אנן סהדי דלא ניחא ללוה זכיי' זו כי עי"ז לא תהי' שמטה משמטתו וכ' דכיון דגוף הזכיי' טובה לו אף שנצמח מזה חובה חשיב זכי' והשתא אא"ב כהקצה"ח דעיקר זכיי' היינו במכניס ממון לרשותו ממילא י"ל דאפי' בלא ניחא לי' חשיב זכיי' אבל אי נימא כתרה"ד דעיקר תלי בניחא לי' ולא תלי גדר הזכיי' במכניס ממון לרשותו רק באנן סהדי דניחא לי' והרי התם בפרוזבול אנן סהדי דלא ניחא לי' וע"כ כקצה"ח:
אך לכאור' ק' ע"ז מגיטין (י"א:) בגט אין חבין לאדם אלא בפניו וקשה מ"מ הרי מכניס הגט לרשותה כשזיכה עבורה וקונית עכ"פ גוף הנייר לצור ע"פ צלוחותה ואף שנצמח מזה חוב בגירושין מ"מ יחול הגט. ונלע"ד לפמ"ש הפוסקים דל"מ קנינים בגט ול"מ רק נתינה לידה או לחצרה וזכיי' אף דמועל שתקנה הגט מ"מ ל"ח ידה רק קנין בעלמא וע"כ אף אם ניהוב דקונה הגט מ"מ אינה מתגרשת ובשו"ת הריב"ש וגם בס' דברי חיים כתבו דאף דששא"כ וחשיב ממש כמעשה משלחו מ"מ זכיי' ל"ח כמשלח רק דהמעשה מועיל עבורו. וא"כ ה"נ ל"ה כאלו היא קיבלה הגט רק דמועיל עבורה ממילא ל"ח רק קנין ול"מ לחלות הגירושין. אך כשעושה שלל"ק אז יד השליח כידה ממש וחשיב נתינה לידה. ולענין עצם הקבלה שיחשב השליח כמותה שוב ל"ש זכיי' דזכיי' ל"ח רק במכניס ממין לרשותו כד' קצה"ח. וכאן צריך הפעולה עצמה של קבלת הגט ודו"ק:
ואציע מענינא מחידושי לביצה השייך לנ"ד וז"ל ביצה ט"ז: ע"ת צריכין דעת פשיטא דעת מניח בעינן דעת מי שהניחו לו בעינן או לא בעינן ובשמ"ק הק' הב דמאי ס"ד הרי זכין לאדם שלא בפניו ותי' בשם השאלתות דכיון דסגי לזכות לו פחות מכזית ל"ח זכי' ולכאו' פלא גדול לומר כן. גם הק' בשמ"ק הרי זוכה עי"ז שיוכל לתקן צרכיו בשבת ונראה לי מכאן ראי' לדעת הקצה"ח דלא חשיב זכי' רק אם מכניס דבר חדש לרשותו אבל ניחותא בעלמא אין דינו כזכיי' וצריך שליחות בפי ומיושב קו' השמ"ק דמה שזוכה לו שיוכל לתקן צרכו לשבת זה אינו בגדר זכי' כיון] דאין מכניס דבר חדש לרשותו רק ניחותא בעלמא אך לפ"ז ק' לכאו' אפי' הי' צריך כזית איך מועיל בלא דעת הרי חלות ע"פ הוא דבר בפ"ע ולענין זה ל"ש זכיי' וצ"ל דכיון דמזכה לו חלק בהתבשילין נגרר חלות הע"ת אחר גוף הזכיי' שזה ודאי מועיל מפני שמכניס דבר חדש לרשותו וע"ז חידש ר' אחא ז"ל דדוקא כשיש כזית בהדבר שמזכה לחבירו שהוא דבר חשיב נגרר אחריו גם חלות הע"ת משא"כ בפחות מכזית אע"ג דגוף הדבר יוכל לזכות לחברו מ"מ כיון שאינו חשיב אין חלות הע"ח נגרר אחריו ולפ"ז אפשר דבעלמא גם ר' אחא ז"ל מודה דיכול לזכות פחות מכזית כנלע"ד נכון: