ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר
סימן לז
להרב הגאון הקדוש פאה"ד האדמ"ר מגור שליט"א.
מש"כ אלי כ"ק הרמה שליט"א להעיר לדיעות דברכה מעין ג' דאורייתא למה אין מזכירין ברית ותורה. ובאמת במרדכי סו"פ כיצד מברכין בשם רבינו אבי העזרי איתא לומר ברית ותורה בברכה מעין שלש ולמה אין המנהג כן עכתד"ק [והה"צ ר' מרדכי שיחי' מירושלים חופ"ק הראני ברוקח ה' ברכות בנוסח על המחי' על פת הבא בכסנין העתיק גם ברית ותורה כמ"ש במרדכי ובנוסח העץ ועל פרי העץ אין כתוב שם ברית ותורה עיי"ש נראה קצת דס"ל דברכה מעין שלש על פת, הבא בכסנין דאורייתא וברכה מעין ג' על פירות דרבנן]:
נלפע"ד עתה פשוט דבברכות (מ"ד.) אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך עליהם ג' ברכות דר"ג וחכ"א ברכה א' מעין ג' ובגמ' מ"ט דר"ג דכתי' ארץ חטה ושעורה וגו' וכתי' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכתי' ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך ורבנן ארץ הפסיק הענין פירש"י ולא קאי וברכת אלא אלחם דסמיך לי' עכ"ל:
והנה זה יתכן לדיעות דברכה מעין ג' דרבנן. אמנם לדיעות דברכה מעין ג' דאורייתא צריך לפרש דארץ הפסיק הענין לענין זה שלא יהי' דינו לגמרי כלחם שצריך ג' ברכות וסגי במעין ג'. וכן קבלו חז"ל לדרוש הפסוק. וא"כ אין קושי' שיצטרך ברית ותורה כמו ברהמ"ז דהרי ארץ הפסיק הענין שאין צריך להיות דומה לגמרי לברהמ"ז וכמו דלחם צריך מה"ת ג' ברכות דוקא ולא סגי במעין ג' מ"מ ילפינן מארץ הפסיק הענין דבז' מינים סגי מה"ת במעין ג' ה"ה לענין ברית ותורה. ודב"ז נמסר לחכמים לפרש לענין מה נשאר החיוב מה"ת ולענין מה ארץ הפסיק הענין. וכמש"כ הפוסקים לענין מלאכת חוה"מ וכמש"כ הר"ן לענין חמשה עינוים דיוהכ"פ דאף שהם דאורייתא אין בהם כרת דמסרו הכ' לחכמים ועוד כהנה: