ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר
סימן לא
ב"ה לתלמידי אהובי האברך החו"ב מ' ישראל יצחק נ"י פיעקארסקי בלאדז כעת הרה"ג אבד"ק ציריך.
ע"ד השאלה שהבעה"ב של השטיבעל דאמשינאוו הוא מאנשי דלא מעלי ומחמת שרוצה שהמתפללים דשם יעקרו דירתם מביתו ע"כ עשה לו קלאזעט ע"ג השטיבעל להכעיס כדי שיהיו מוכרחים לעקור השטיבעל משם. ועתה נפשם בשאלתם אם מותר להתפלל שם הלאה מכח ד' הטו"ז (סוס"י קנ"א) דבית שעושין על גבו דבר של בזיון אסור להתפלל בו למטה משום שהוא מפסיק בין מקום תפלתו לשמים וא"א לתפלתו לעלות. ואם נאסר להם א"א למצוא שטיבעל במקום אחר ויתבטל המנין שלהם לגמרי, ע"כ השאלה:
הנה הטו"ז מדמי לה שם להא דאי' (סי' נ"ה) דאם מבוי מטונף מפסיק בינו להצבור אין לו צירוף עמהם למנין. וה"נ בזה. ואיני כדאי לדון בקרקע לפני הטו"ז ז"ל וקורא אני עלי כד' הירושלמי (סוף פ"ו) דגטין כשם שבין קדשי קדשים לחולי חולין וכשם שבין זהב לעפר וכו' מ"מ תורה הוא וללמוד אני צריך ולע"ד ב' תשובות בדבר ראשית אין ראי' ממה דמפסיק בין האנשים שאין התפלה יכולה לעלות דרך שם. דלענין צירוף בעינן שלא יהי' דבר שאינו ראוי לענין הזה מפסיק בין הדבקים וכעי"ז ברא"ש רפ"ה דמקואות במעין שהעבירו ע"ג השוקת דכיון שמפסיק כלי בין מים שיצאו חוץ לשוקת למעין [ובכלי אסור לטבול] ל"ח המים מחוברין למעין. וכעי"ז בגיטין (כ':) דאם נתן לה גט ושייר לעצמו נייר שבין שיטה לשיטה חשיב כעין ב' וג' ספרים כיון דהנייר שהוא נשאר של בעל אינו מצטרף להגט חשיב כליתא ומפסיק. וסברא זו שייך רק לענין צירוף. אבל לא לענין שלא תוכל התפלה לעבור כמובן שזה ענין אחר לגמרי, שנית הרי העולם עגול ככדור וכן השמים מסבבים הארץ ככדור ומאין הרגלים דתפלה עולה לשמים דרך ראשו דוקא ותו דצריך לכוון לבו בתפלה נגד א"י בברכות (ל'.) וילפי' מדכתי' והתפללו אליך דרך ארצם וא"כ התפלה הולכת תחלה לא"י ומשם לקה"ק ומשם לקה"ק של מעלה השמימה וא"כ איי התפלה צריכה לעבור דרך עליי' שעל גבו, ותו דבב"ת (כ"ה.) דלמ"ד שכינה במערב צריך להתפלל למערב ולמ"ד שכינה בכ"מ יכול להתפלל לכ"מ שירצה ע"ש ובתוס' שם ד"ה לכל רוחתי' דסוגי' זו דלא כסוגי' דברכות (ל'.) דצריך להתפלל נגד ירושלים וסוף דבר התפלה אין עולה דוקא דרך למעלה מראשו:
עוד ראי' לזה ממ"ש בע"ח היכל אבי"ע שער ג' פ"ב וז"ל וכנגד א"י יש פתחי הרקיע וכו' ומשם עולין כל התפלות וכל הנשמות העולין למעלה בלילה ואע"פ שאמר [בזה"ק] בפ' ויקהל שהתפלות סלקין במזרח ובמערב וכו' זה בעליית האוירין אבל אח"כ כלן נכנסין תוך פתח ההוא האמצעי וכו', וע' בסה"ק שערי אורה סוף שער ב' שא"א לתפלות לעלות בחו"ל רק מתחלה התפלות מוכרחות לבא לא"י וירושלים ומשם לבהמ"ק ודוקא שם בהגיעם לביהמ"ק יכולים לעלות למעלה עיי"ש באריכות וכ"ז סמך לדברינו:
האמנם כי מצינו המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, וכן דע מה למעלה ממך, אבל זה משום דבסוכה (ה'.) מעולם לא ירדה שכינה למטה מיוד ע"כ נקרא זה למעלה אבל לאו דוקא למעלה מראשו דוקא, ועוד דבסוכה (ד' סוף עמוד ב') מבואר דאפי' בבית לא ירדה שכינה למטה מעשרה רק למעלה מעשרה עיי"ש וא"כ בית שגבו' יותר מעשרה הרי השכינה למעלה מעשרה באותו חדר עצמו וכשעולה התפלה בחדר עצמו למעלה מעשרה סגי בזה, וא"כ אף לדברי הטו"ז ל"ח הפסק בינו למקום שכינה עי"ז:
אחר זמן מצאתי סיוע לסברת הטו"ז מזה"ק פ' ואתחנן (ר"ס:) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר דתמן שארי שכינתא בגין כך לא בעי למהוי חוצץ בינו ובין הקיר עכ"ל הנה דאין ראוי שיהי' דבר חוצץ בינו להשכינה בשעת תפלה והוא דיחוי לתשובה ראשונה שכתבתי על הטו"ז, מ"מ לענין הלכה הוא ראי' לדברינו דאין התפלה עולה דוקא למעלה דבקיר תמן שכינתא והיא נגד פניו, ותו דאם נבא לדמות נ"ד לדברי זה"ק א"כ אפי' תקרת הבית יהי' חוצץ דבזה"ק מבואר דכ"ד חוצץ ולאו דוקא מקום שאינו נקי וע"כ צ"ל שאין לדמות חציצה זו לחציצה שבינו לקיר:
ותו דאם נרצה לדמות דין זה להא דלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר הלא הט"ז עצמו (סי' צ' סק"ה) דאין זה מעכב ואם א"א בקלות להתפלל בלא חציצה בינו לקיר יכול להתפלל בחציצה, אך מש"כ שם הט"ז והמג"א דטעם לא יהי' דבר חוצץ בינו לקיר הוא משום שלא יתפזר ראות עיניו ויתבטל הכוונה בזה"ק הנ"ל מבואר ט"א לזה משום שלא יהי' דבר חוצץ בינו לשכינתא:
ומה שהביא הטו"ז ראי' מב"י (סי' קנ"ד) בשם מהרי"ח במלכות תוגר שמחמת גזרה א"א להם לעשות בהכ"נ קבוע במקום גלוי מותר לדור ע"ג מ"מ אסור לעשות שם דבר של בזיון, לע"ד לא אריא דהתם יש איסור על העושה דבר של בזיון למעלה מבית התפלה, ואף דאיסור לדור למעלה מבהכנ"ס אין בזה כיון שאינו בהכנ"ס קבוע מ"מ דבר של גנאי גם בזה אסור, וכעי"ז במג"א (סי' קנ"א סקי"ד) דלדבר של בזיון ל"מ תנאי, אבל אין ראי' שמעכבת התפלה:
וכן ראיתי במשנה ברורה (סוס"י קנ"א) בשער הציון (סקכ"ב) שמפקפק על דינו של הט"ז וכ' פוק חזי מה עמא דבר שנוהגין להקל בזה:
ע"כ אף דבמקום שאפשר ראוי להחמיר בזה הואיל ונפיק מפומא דהט"ז ז"ל מ"מ בנ"ד שא"א למצוא דירה אחרת לתפלה אין להחמיר בזה, וחומרא דאתי לידי קולא הוא כי עי"ז יתבטל המנין שלהם ורוב פעמים יתפללו בביתם ביחידות כי קשה להם לילך למקום שלא הורגלו, גם ידוע שיש הרבה מיני צדקות ותמיכת עניים בכל שטיבעל שתומכין אנשי שלומם ואיש את רעהו יעזורו בגמ"ח בגופם ובממונם ואם יתבטל המנין שלהם גם זה יתבטל מכל הלין טעמי נראה להקל בנ"ד: