ארץ יהודה על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק ב · סימן כט
סעיף א
ס"ק א
אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין. בתו׳ ברכות (דף מד ע"ב) נדה (דף נ"א) כתבו שבני מערבא שברכו בתר דמסלקי תפלייהו לשטתם דס״ל לילה לאו ז"ת דעובר בעשה ולזה לדידן אין לברך והמרדכי כתב ע״ש ראבי"ה דגם אשאר מצות מברכין לבני מערבא אבל לשמור חוקיו לא יברך אלא אתפילין והכי איתא בירו' אתיא כמ"ד בחוקות תפילין הכתוב מדבר מבוא׳ שמ״פ מ״ש בירושלמי בחוקות תפילין הכתוב מדבר הוא רק על נוסח הברכה דלמ״ד בחוקות הפסח מדבר לא יברך (לוח התיקון: רק) לשמור חוקיו [לוח התיקון: רק] לשמור מצות תפילין וכדומ׳ אך בש״ג שאצל הרי״ף כתב ז"ל: והמרדכי בשם ראבי״ה דקבלה בידו דדוקא אחר תפילין אין מברכין אבל אחר שאר מצות מברכין אקב"ו לשמור מצוה פלונית והוא תמוה ונראה שפי׳ שמ"ש בירו׳ אתיא כמ״ד בחוקת תפילין מדבר ר״ל דלמ״ד בחוקת הפסח מדבר א״כ לילה ז״ת ולא שייך ברכה אחרונה כמ״ש הב״י (בס׳ מ״ז) בשם הרשב״א הטעם שאין מברכין על התורה לאחריה משום דכל היום מחויב ללמוד לא שייך ברכה לאחריה וכן כיון שכל היום מחויב לילך בתפילין לא שייך ברכה אבל למ"ד בחוקת תפילין מדבר נהי שאין שייך ברכה לאחרי׳ ביום שייך בלילה דלילה לז״ת ועז״א דקבלה בידו דדוקא אחר תפילין אין מברכין ר״ל לדידן דקיי״ל לילה ז״ת ואע"ג דאין מורין כן מ״מ כיון שהמצוה נוהגת בלילה לא שייך ברכה אחריה. ויש להראביה ראי' מן הגמ' מדלא קאמר דלבני מערבא בא לאתויי שאר מצות מבואר דלדידהו גם שאר מצות טעונים ברכה לאחריה׳ ובאמת כבר עמדו בזה התוס׳ (שם ושם) ובסוכה (דף ל״ט), והב״י הקשה על הרמב״ם שפסק שהמניח תפילין בלילה עובר בלאו ולא הזכיר שיברך לאחריהם ולדעתי ס״ל שמה שאומר בירוש' דיברך (כפשוטן) [לוח התיקון: כשפושטין] הירושלמי לשטתו דס״ל (פ"ב דברכות) כר' אלעזר דהמניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה ועל מ״ע מברכין. וכן התוס׳ שהביאו דברי היר׳ בנדה ובמנחות וכן בראש הלכות תפילין תפסו בלשונם משום שעובר בעשה. אבל להרמב״ם שפסק כר׳ יוחנן שעובר בלאו לא שייך ברכה על מצות ל״ת: