אור ברסלב

ארץ יהודה על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

חלק א · סימן כב

סימן כא

סעיף א

ס"ק א

קנה טלית. תוספתא (סוף ברכו׳) וכן כתב הרמב"ם (פי"א מה"ב) אבל בה׳ תפילין לא הביאוה ופי׳ הב"י דלא ס״ל כהתוספתא רק מברך מטעם קנה כלים חדשים [ובתוס׳ סוכה דף מ״ו ד"ה העושה) ובאגודה (פ׳ התכלת) בשם ר׳ שרירא גאון דלא קיי"ל כתוספתא זו לברך אטלית וכלים חדשים כדמשמע בפ' בכל מערבין דלא מברכין אלא על דבר הבא משנה לשנה] וכן כתב התו׳ מנחות (מד), ולכאורה יש לומר התוספתא לטעמי' דס״ל דהעושה ציצית מברך, הרי דהעשיה מצוה לזה גם שהחיינו מברך כמו במילה ופ״ה ושאר מצות שאינם תדירים, אבל למאי דס״ל לגמ׳ דידן דאל״ב לעשות גם שהחיינו אל״ב, ולכאור׳ י״ל שגם הטור ס״ל כתוספתא זו אך ס"ל לחלק בין ציצית ותפילין, דבציצי׳ בכל בגד שלובש חל חיוב חדש של המצוה דכל טלית מצוה בפ״ע אבל תפילין מה לי תפילין שלבש אתמול או שלובש היום, ומ״מ אחר שבש"ע פסק שלא לברך ספק ברכות להקל, והא״ר הביא ראי׳ ממ"ש הטור (סי׳ רי"ט) דעבדינין לחומרא וצריך י״ב וע״כ דבשהחיינו וברכת הנסים לא אמרינן ס״ב להקל עכ"ד. והי׳ לו להביא ראי׳ להיפוך, מתוס׳ ברכות (נ"ד ע"ב) דעבדינין לחומרא ואפי׳ ליכא תרי רבנן. הרי בהיפוך וכבר כתב בעצמו בס׳ רי"ט שהטור ס״ל דיוצא בדיעבד אפי׳ בפחות מעשרה, ואני כתבתי שם דטור לשטתו דס"ל אם איחר מלברך י״ל תשלומין ותוס׳ יסברו כהרמב"ן דרק עד ג׳ ימים יכול לברך עמ״ש, ובל"ז אין ראי׳ מברכת הראי׳ לברכת שהחיינו דכבר כתבתי שם דכל ספק בברכת הראי׳ מברך בלא שם ומלכות כמ"ש בש״ע (סי' רי״ח סע״ט, וס׳ רי"ט סעי״ג וסע״ט) והטעם שנשתנה ספק בברכות אילו מכל ספק בשאר ברכות דאצ"ל כלל בארתי שם משום דדעת הראב״ד, דברכת הראי׳ הם בלא שו״מ, ולזה נהי (דבס׳ רי״ח סע״א) פסק שלא כוותי׳ סמכינין עכ״פ על דעתו בספק, דלדידי׳ יוצא בזה ידי הברכה. וממילא בברכת הראי׳ שפיר אמרינין דאם אינו מברך מספק חומרא הוא, כיון שבין כך ובין וכך מברך רק דמברך בלא שו"מ ואין מקילין עליו לפטרו מן הטורח אבל בשאר ברכות וה"ה בברכת שהחיינו דלכ"ע ברכה זו צריכא שו"מ, אמרינין בי׳ ס"ב להקל ושלא לברך כלל לכן העיקר כהש"ע:

תוכן העניינים

ארץ יהודה על ארצות החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה