אור ברסלב
ארץ חמדה בראשית › חלק מט

ארץ חמדה· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

בראשית · חלק מט

חלק מח

(בראשית ו ג)
ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם וגו'. ה' מניח תמיד המשפט לעולם הבא. אבל דור המבול ששב רוחם לגשמי. ע"ד רוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ, וע"כ לא חיים ולא נדונים ולזה לא ידין את הרוח לעולם הבא בשגם הוא הרוח בשר הוא וגם הרוח יהיו ימיו מאה ועשרים שנה ואיני לא רוחני ולא נצחי וע"כ אדונם בעוה"ז, וע"ז אמר אמחה את האדם מעל פני האדמה שמחה שרשיו ממעל ג"כ, דרך ב'. הגם שנתמלא סאתם האריך להם והיו ימיו מאה ועשרים שנה, והטעם כי שב אונס לשוגג מצד הרגלם ועז"א בשגם הוא בשר, בשגגם הוא בשר ואין דעה בו (משרש הכפל) וע"כ לא ידון רוח חמתי תיכף והראיה כי הנפילים שהם המלאכים חטאו ג"כ בימים ההם ומצד זה ראה ה' כי מה שרבה רעת האדם הארץ גרמה, וע"כ נחם כי עשה אותם בארץ:

תוכן העניינים

ארץ חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה