אור ברסלב
ארץ חמדה ביאורים על אגדות חז"ל › חלק כב

ארץ חמדה· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

ביאורים על אגדות חז"ל · חלק כב

חלק כא

שם יא
אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב. כל עיר שגגותיה גבוהין מב"ה לסוף חרבה. מה שהעיר חרבה היא מדה כנגד מדה שכמו שלא חסו שיתעלה כבוד ה' על כבודם המדומה ולידע כי בית ה' היא הקיים וראוי לרוממו ולגדלו. וביתם להבל דמה והוא רק דירת ארעי, והם חשבו כי בתימו לעולם משכנותם לדור ודור ולכן יחרב, ולמדנו בזה הבדל גדול בין העונש שיבוא לחוטא בסתם, ובין העונש שיבוא משוער מדה כנגד מדה יהיה נצחי. וע"ז כל עיר וכו' לבסוף חרבה, היינו שהגם שיחרבו הערים גם על חטאים אחרים מ"מ ישובו אח"כ להתיישב. לא כן הנחרבים מדה כנגד מדה. על שגבהו גגותיהם על בית ה' ישארו חרבותיהם גם לבסוף ולא יתישבו ועז"א לרומם את בית אלהינו ולהעמיד אח חרבותיו. ועז"א רב אשי אנא עבידנא למתא מחסיא דלא חרבה ומסיק מאותו עון לא חרבה. היינו שע"י שלא נחרבה מאותו עון לא חרבה לא נשארה חרבה כי נבנתה אח"כ על תלה:

תוכן העניינים

ארץ חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה