ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל כב
כתב הרב צדק ומשפט על חו"מ סי' קמ"ב סעיף ג' דדרך מרן ז"ל כשזוכר הדין בש"ע בשם הרמב"ם בפירוש לא מבעיא כשזוכר הסברא בשמו לבסוף אלא אפילו זוכרה בתחילה כל עוד שלא כתב בפירוש מי הם החולקים עליו בשמה או כמ"ש בחו"מ סי' ס' וסי' קל"א בדבר שאין לו קצבה שכתב וחלקו עליו כל הבאים אחריו והכי נקטינן. או כשהזכירו אחר שתי מחלוקות והביא דברי הרמב"ם בשמו בדעת שלישית כמ"ש בשי' קכ"ט סעיף
ד'. או כשתלוי בחילוף הגירסאות ואזיל בתר אתרא כמו כמו בסי' ק"י סעיף ד'. או אם כותב שלא הודו להרמב"ם בזה כמו בסי' פ"ז סעיף י"ח. או כשהזכיר החולקים ג"כ בשמותם כמו בסי' ע"ב סעיף י"ט. או כשכותב בסתם בתחילה ואח"כ כותב סברת הרמב"ם בשמו כמ"ש בסי' ק"מ סעיף ח' (עי' פרי מגדים יו"ד סי' ב' במ"ז ס"ק יו"ד ובמחזיק ברכה שם אות יו"ד) בכל הנך גווני אין דעת מרן ז"ל לפסוק כהרמב"ם אבל כשכותב יש אומרים ואח"כ מביא סברת הרמב"ם בשמו כמ"ש בסי' קמ"ב סעיף ג'. או אפילו מתחיל בסברת הרמב"ם ואח"כ כותב וים חולקין כמ"ש בסי' מ"ו סעיף יו"ד. או ויש אומרים כמ"ש בסי' ע"ח סעיף ב' דעתו לפסוק כהרמב"ם. ובכל הנך דוכתי בצדק ומשפט הנז"ל הוכיח כן בראיות ע"ש. וכל קוטב הספר היקר הנז"ל סובב על ענינים אלו ועל י"א וי"א ועל סתם וי"א וכיוצא בזה. ככל חלק חו"מ בכל סי' וסימן. לברר דעת מרן ז"ל להיכן דעתו נוטה לפסק הלכה למעשה):