אור ברסלב
ארץ חיים קונטריס הכללים › כלל יז

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

קונטריס הכללים · כלל יז

כלל טז

כתב הכנה"ג בתשו' בעי חיי חו"מ ח"ב סוף סי' פ"א דף פ"ג ע"א שאם מרן ז"ל כבית יוסף הביא סברא ולא הביא חילק על זה ודאי הוא דמרן ז"ל ס"ל כן וכ"כ בתשו' בית דינו של שלמה יו"ד סי' י"ב דף פ' ריש ע"ד. וכ"כ הרב פני הבית על חו"מ סוף סי' קע"א ע"ש והברכ"י או"ח סי' ש"ב אות ד' כתב שראה תשו' כת"י להרב מהר"ש הלוי אב"ד דאיזמיר (בן הרב המקובל מהר"ר בנימין הלוי מעיה"ק צפת הנזכר כ"פ באיגרות הרמ"ז ז"ל. ותתן מורינו הרב מהר"ר יונתן גלאנטי אב"ד דעיה"ק הנז"ל) שרצה להוכיח בדין אחד דמדהשמיטו מרן ז"ל בש"ע מורה דאין דעתו לפסוק כן והרב מהר"ר גבריאל איספיראנסה (אב"ד דעיה"ק צפת ח"ו) השיב על דבריו וכתב דאין הכרע ב"ה דכמה דינים מוסכמים אשכחן דאין הרב כותבם וסמיך ליה במה שכתבם בבית יוסף עכ"ל (וכבר נדפם זה בתשו' לב שלמה למהר"ש הלוי הנז"ל חלק חו"מ סי' פ"ה דף ק"א ע"כ) ותמה הברכ"י על זה דלמה סמך מרן ז"ל בדינים ההם על מ"ש בבית יוסף יותר מכל דדינים שכתבם בש"ע. אכן בספרו יוסף אומץ סי' כ"ט דף כ"ד ריש ע"א כתב על זה וז"ל ועתה נראה דודאי כונת הרב מהר"ר גבריאל הנז"ל הוא. שדיני הגמרא והרמב"ם וכיוצא. מביאם בש"ע. אמנם הדינים המחודשים זימנין דהוא ז"ל משמיט מהם. ונראה דזה דבר השמיטה תחת שלש. או שהדין ההוא אף שהוא מוסכם הוא מציאות רחוק. או שהוא פשוט. או שהוא כלול ונלמד מעיקר הדין שכתב בש"ע עכ"ל. (ומצינו באבקת רוכל סי' רט"ז ששאלו למרן ז"ל על דין שכתב מור"ם ביו"ד סי' ס"ט סוף סעיף ט' והשיב שהוא נלמד וכלול במה שכתב בסוף סי' ק"ה ועי' בדק הבית חו"מ סי' קע"ו סעיף י"ז גם בספרו חיים שאל ח"א סי' מ"ח דף נ"ג ריש ע"א כתב דרגילי רבוותא בתראי למימר בכגון זו דהיה בעיניו דין פשוט. או דלא שכיח. ועי' ברכ"י או"ח סי' רע"ג סוף אות ה' וס' שי"ט ריש אות ב'. ומחזיק ברכה יו"ר סי' מ"ו אות ב' ותשו' ויוסף אברהם סי' כ"ג בזה:

והנה בדין שכתב מרן בב"י או"ח סי' רמ"ה משם הר"ן ופסקו מור"ם בש"ע שם סעיף א' שאין בו אחד משלשת האופנים הנז"ל מצאתי בברכ"י או"ח סי' תצ"ו אות ה' שכתב דהגם שהשמיטו מרן ז"ל בש"ע. אין מופת חותך דפליג עלה. וכיון דמספקא לן בדעת מרן. נקיטינן כוותייהו דרבנן בתראי שכתבו הדין להלכה ועי' עוד בברכ"י או"ח סי' ט"ו סוף אות ג':

וכתב ה' מהרח"ף בחוקות החיים סי' נ"א דף ס"ו ע"ג דהיכא שבבית יוסף תמה על אותה סברא. אז ודאי הטעם שהשמיטה מהש"ע היינו משום דלא ס"ל כן ונסתייע בזה מדברי הסמ"ע סי' רנ"ח סק"ה והכנה"ג שם הגהב"י אות י"א. וכן מצאתי לרבני עיה"ק ירושלים ת"ו בתשו' אדמת קודש ח"ב חו"מ סי' ך' דף פ"ו סוף ע"ב ובתשו' ובתשו' שמחת יו"ט סוף סי' כ"ח וכן כתב חכם אחד מרבני עיה"ק צפת ת"ו בתשובה הובא בבירך משה גלאנטי סי' יו"ד דף ל"ד ע"ג. וראיה לזה מן הדין שכתב מור"ם באו"ח סי' קס"ז סעיף וא"ו משם הרוקח הובא בב"י שם ומרן ז"ל שם דחה דברי הרוקח. ומצאנו למהריק"ש בהגהותיו על או"ח שם שהעיד שראה למרן ז"ל שהיה נוהג דלא כהרוקח. וגם לענין הדין שכתב מור"ם באה"ע סי' ק' סעיף ה' משם מהרי"ק הובא בב"י שם ומרן ז"ל שם דחה דברי מהרי"ק מצאנו למורינו הרב מהרימ"ט בתשו' ח"ב חו"מ סי' ח' ד"ה ולענין התוספת וכו' שהעיד שראה לרבותיו ז"ל דנין בזה דלא כמהרי"ק. ובודאי שרבותיו הרב מהר"ר שלמה סאגיש ז"ל ושאר רבני עיה"ק צפת ז"ל היו דנין כן עפ"י מרן וחביריו ז"ל:

אך בדין שהביא בב"י בסתם ולא הביאו בש"ע יש להתבונן היטב לענין מעשה מדמצינו בתשו' מרן אה"ע דיני גיטין סוף סי' יו"ד שכתב דמה שהביא בב"י אה"ע סוף סי' ק"מ דברי התה"ד ולא כתב הסכמתו על זה היינו משום דאין צורך לזה דהרואה לפניו דרך סלולה ומסולקת הספיקות דבר פשוט הוא שיבחר בה ולא יניחנה ע"ש וכאשר חיבר ספר בדק הבית וש"ע. כתב בבד"ה שם על דברי התה"ד דכן ראוי לנהוג ופסק כן בש"ע:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה