ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל ז
כתב הרב גאון ירושלים מהר"מ פארדו ז"ל בס' צדק ומשפט על חו"מ סי' קכ"ג (על מ"ש מרן ז"ל שם סעיף א' דעל מלוה על פה שכפר לא תיקנו שיכתבו הרשאה. ויש אומרים שעל הכל כותבין לא שנא פקדון וגזל לא שנא מלוה בשטר ובעל פה ואע"ג דכפריה וכתב מור"ם בהגה דכן נהנין) וז"ל הנה הסברא הראשונה היא סברת הרמב"ם כמ"ש הטור וכו' וסיים מרן בבית יוסף וז"ל ומיהו עכשיו נהגו לכתוב אפי' על מלוה על פה אעפ"י שכפר בה מפני תיקון העולם עכ"ל ועל פי זה הגיה מור"ם ז"ל בדברי מרן אחר מ"ש בש"ע ואע"ג דכפריה כתב וכן נוהגים והא ודאי כונת מור"ם לומר דט"ס נפל בדברי מרן בש"ע דאע"ג דמצינו דכמה דברים כותב בספר בספרו ב"י ואעפ"י כן בש"ע חוזר בו (כדלקמן כלל י"ח) מ"מ בזה אי אפשר לומר כן כיון דתלה הדבר במנהג לא בעיקר הדין ואין הכי נמי דלעיקר הדין ס"ל כהרמב"ם וכו' ומשו"ה סתם כוותיה בש"ע וכו' אבל לפי המנהג שנהגו עכשיו כמו שהעיד הוא ז"ל בבית יוסף. אין דרך לנטות דכן ס"ל גם בש"ע אלא דהשמיט שתי תיבות וכן נוהגין. והגיה אותם מור"ם ז"ל. ואל תתמה על זה. דכמה פעמים מצינו הגהה כזו וכו' וחדא מנייהו לעיל סי' קכ"א סעיף ט' שהגיה מור"ם על דברי מרן וז"ל והמלוה אומר לא עשיתיו שליח ולא קבלתיו וכו' וכתב הסמ"ע סק"ך וז"ל כל הגה זו הוא חסר בדברי המחבר והגיהו ותיקנו מור"ם בהגהותיו וכן הוא בטור סעיף י"ב עכ"ל הרי להדיא דמור"ם ז"ל מגיה כמה פעמים דברים החסרים בש"ע בדברי מרן שהם מוכרחים ואפשר שהיו טעות סופר וכו' ומה שהוצרך מרן ז"ל לגלות דעתו ולסתום כהרמב"ם בעיקר הדין (כמו כל סתם ויש אומרים כדלקמן כלל ך') אפשר שהוא למקום שלא נהגו כן דאם יבורר שלא נהגו מקודם זמן מרן ז"ל כבר ביאר הוא גופיה בהקדמתו שלא בא לשנות המנהגים (עי' לעיל כלל ה') וכבר וכו' ובמטה שמעון הגהב"י אות ח' כתב שמהריק"ש ז"ל כתב ג"כ כדברי מרן בב"י דכבר נהגו עכשיו לכתוב וכו' אף שהוא נגד הרמב"ם מארי דאתרא מצרים ואגפיה (ועי' תשו' הרדב"ז החדשות ח"כ סי' תרנ"ט) וכ"כ הדרכי נועם חו"מ סי' ט"ו וכו' ושאינו יכול המוחזק לומר קים לי כהרמב"ם ז"ל בזה וכו' עכ"ל הצדק ומשפט:
ובמחצית השקל על או"ח סי' שמ"ה סק"ז לענין אם הוי רשות הרבים אפילו אין ששים רבוא עוברים בו בכל יום. כתב דדעת מרן ז"ל בעיקר הדין כהרמב"ם דלא בעינן ששים רבוא וכו' ולכן כתב סברת הרמב"ם בסתם ודעת החולקים בלשון יש אומרים. אך המנהג היה גם בזמן מרן ז"ל כהיש אומרים וכמ"ש מרן גופיה בסי' ש"ג סעיף י"ח וזה הוא כונת המג"א במ"ש בסי' שמ"ה שם כי מרן ז"ל פסק בסי' ש"ג כהחולקים ור"ל מצד המנהג:
ובמחזיק ברכה או"ח סי' ל"ח אות א' כתב כעין זה לענין אבילות יום ראשון דמיתה וקבורה אם הוא מדאורייתא דדעת מרן ז"ל בעיקר הדין כהרמב"ם דהוי מדאורייתא ולכן כתב ביו"ד סי' שצ"ח סבר הרמב"ם בסתם וסברת החולקים בלשון יש אומרים ומהאי טעמא פסק באו"ח סי' תקמ"ח סעיף ג' בפשיטות כהרמב"ם ולא הזכיר סברת החולקים כלל זולתי מור"ם בהגה שם שהביא דבריהם. אך מ"מ המנהג היה גם בזמן מרן ז"ל כהחולקים וכמ"ש מרן גופיה ביו"ד סי' שצ"ט סעיף י"ג ומור"ם בהג"ה שם ובאו"ח סי' תקמ"ח שם. והניח את העולם במנהגם:
וידוע מ"ש הש"ך יו"ד סוף סי' רמ"ב דאפילו אין מרן ז"ל מזכיר המנהג אך שכותב בלשון סתם ויש אומרים. כונתו בזה דאם יש מקומות שנהגו כהיש אומרים יש להם על מה לסמוך ומשו"ה הביא סברת היש אומרים. וכן מצאתי בתשו' זכור ליצחק סי' ע"ד דף קי"ג שהעתיק תשו' מאריה דארעא דישראל הגאון מהר"מ בן חביב ז"ל בעל ג"פ לענין הדין שהביא מרן ז"ל באו"ח ריש סי' רנ"ג בלשון סתם ויש אומרים. שכתב דאנחנו נוהגים כסברת הי"א וכמ"ש מור"ם ז"ל שם שנהגו להקל כסברא האח':