אור ברסלב
ארץ חיים חלק חושן משפט › סימן שעה

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק חושן משפט · סימן שעה

סימן שסז

שע"ה ס"ב הריני עוקר אילני אין שומעין לו מפני שמכחיש הארץ. כתב הסמ"ע דאפילו בחוצה לארץ אין שומעין לו. ור"ל דבב"מ דף ק"א איתא דבבית שומעין לו וכדלקמן סעיף וא"ו) בשדה אין שומעין לו. וקאמר דבשדה מאי טעמא משום ישוב ארץ ישראל. איכא דאמרי משום כחשא דארעא. מאי בינייהו. איכא בינייהו חוצה לארץ. ונקטינן כלישנא בתרא ולכן אפילו בחוצה לארץ אין שומעין לו. ועי' מראה הפנים על ירושלמי ב"ק ריש פ"ט ד"ה משום ישוב ארץ ישראל. ובשירי קרבן על ירושלמי גיטין פ"ה ה"ו ד"ה משום ישוב ובספר שערי חיים על ספר המקח לרב האי שער שביעי דין י"ח דף צ"ב צ"ג:

שע"ה ס"ז החצירות וכו' עי' תשו' מורינו הרב מהריט"ץ סוף סי' רס"ח:

שע"ה ס"ז בהג"ה ראובן שהיה לו וכו'. מצאתי בקונטריס עט סופר כת"י טופס זכרון עדות גדולי עיה"ק ת"ו וז"ל. מודעת ואת בכל הארץ שיש הסכמה קדומה מימי עולם ומשנים קדמוניות מהאיתנים מוסדי ארץ זיותני עולם לקדושים אשר בארץ המה נוחם נפש חלקם בחיים. שהרשות נתונה ביד כל איש ואשה מישר לבנות ולנטוע חורבה מחורבות עיה"ק ת"ו אפילו שהבעלים קיימים אך הרחיקו נדוד. וכוונתם רצויה משום ישוב ארץ ישראל ת"ו ככתוב בספר ההסכמות. ובכן אנחנו החו"מ חכמי ופקידי ומשגיחי ומנהלי עיה"ק ת"ו בכח התקנה הנזכרת ובכח המסור בידינו מכוללות הק"ק יכב"ץ מעתה ומעכשיו אנחנו נותנים רשות גמור ושלם ויכולת מספיק לפב"פ שיבנה החורבה הידועה מקדמת דנא לפב"פ שמצריה הם אלו וכו'. והרשות בידו וביד באי כחו להוציא כל מין הוצאות הנצרכות לחצר לחצר ולבתים ולסיסטרנה ולכל צורך הבנין מתהומא דארעא ועד רום רקיעא לאורכה ולרחבה כאדם העושה בשלו. ולית די ימחי בידיה. וככלותו כל הבנין ידור בו חמשה שנים רצופות. ובתוך זמן זה אין רשות לשום גברא אפילו שיהיה בעל הקרקע עצמו לערער על פב"פ הנז"ל ובאי כחו כלל בשום צד ואופן שבעולם ואין אומר ודברים כלל לא יחיד ולא רבים לא כלל ולא פרט. ואפילו שיתן לו כל הוצאותיו ביתר שאת לא יוכל להכריח לפב"פ הנז"ל ולא לבאי כחו לצאת משם לא ע"י ישראל ולא ע"י אוה"ע. וכל הפור גדר ישכנו נחש דלית ליה אסוותא. ועלינו ועל הק"ק יכב"ץ להיות בעזר וסיוע לפב"פ המחזיק הנז"ל ובאי כחו. למען הקים תקנת קדמונינו ז"ל בל תימוט עולם ועד. אמנם אחר עבור החמשה שנים הנז"ל אם יבוא בעל החורבה הנז"ל או שלוחו או אחד מבאי כחו ויתן לפב"פ הנז"ל כל הוצאותיו שהוציא עד סוף פרוטה אחרונה וגם כל מה שהוציא במשך החמשה שנים על פי עדים או בירור גמור. אז מחויב פב"פ הנז"ל ובאי כחו לעקור דירתו מן הבית בלי איחור ועיכוב ודחיה וסירוב כלל. ואם אין לו ליתן לו כל מה שהוציא הוצאות בשלימות. עוד ידו נטויה על הבית וככחו אז כחו עתה. וידו על העליונה ויד המערער כנגדו על התחתונה. ושומע לנו ישכון בטח ועליו תבוא ברכת טוב. ועל דבר אמו"ץ ביד פב"פ הנז"ל ובאי כחו באנו על החתום היום וכו' עכ"ל. ובתשו' חקרי לב מהדו"ב חו"מ סי' י"ד דף ר"ו סוף ע"ד הוזכר תקנת עיה"ק צפת ת"ו לבנין החורבות הנז"ל, וכתוב שם שעל פי התקנה הנז"ל נתנו מנהיגי עיה"ק רשות לאחד לבנות חורבת חבירו בהיות בעל החורבה בחוצה לארץ. ובעל החורבה טען שהתקנה איננה אלא כשבעל החורבה אינו דר בעיה"ק ע"ש. ועי' בית יוסף וסמ"ע לעיל סעיף ה' ס"ק י"א משם הר"י בן הרא"ש ועי' תשו' פרח מטה אהרן ח"א סי' ק"ח. וענין תקנה הנז"ל הוא תיקון גדול פה עיה"ק צפת ת"ו שמצוי בה מפולת בתים ע"י ריבוי גשמים כנזכר בש"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף י"א. מלבד המפולת המצויה פה צפת ובכל הגליל ת"ו ע"י הרעש ורעידת הארץ (ואיתא כירושלמי ברכות פרק הרואה הלכה ב' דהזועות מפני המחלוקת ובנדרים דף מ"ח איתא דאנשי גליל קנטרנין היו. אך זכות הצדיקים הגין עליהם כדאיתא כחולין דף פ"ו שמעת שעלו רני חייא ובניו פסקו הזיקין והזועות). ולכן נמצאו כמה חורבות שאין יד בעליהן משגת לבנותן. ובתקנה הנז"ל המציאו אופן להציב גבול אלמנה וידוע מה דאיתא בברכות דף וא"ו ע"ב ואם משמח החתן וכו' כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר כי אשיב את שבות הארץ וכו'. ובסנהדרין דף ק"ב ע"ב איתא מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל וכו'. וגדולה מזו נמצא בתשו' מגן גבורים להרב מהר"ר דניאל אישטרוסה ז"ל חלק יו"ד סי' ט"ו דף כ"ט ואילך שתיקנו בעיר שאראי דמן בוסנא ע"ש. ויה"ר שעוד לא ישמע שוד ושבר בגבולינו (ועי' בספר. בת עין עה"ת דפוס זיטאמיר פרשת ויחי. וכוונתו יובן על כי דברי הרי"ף המפרש על פ"י סנהדרין דף צ"ח פ"א והרה סדר הדורות בסדר תנאים ואמוראים אות יו"ד בעניני ר' יוסי בן קסמא):

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה