ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק חושן משפט · סימן קמ
ק"מ ס"א כתב מרן ז"ל באבקת רוכל סי' קכ"ו בתשובה לק"ק ברוסא יע"א דבענין החזקות בשכירות בית מגוי (עי' לקמן סי' רל"ז סוף סעיף א' בהג"ה) נחלקו החכמים הראשונים ז"ל אם יש להם דין קרקע או דין מטלטלים ונשאר הדבר בספק ביניהם ז"ל ע"ש. ועי' כנה"ג סי' זה בהגה"ט ובית שמואל סי' צ' ס"ק נ"א וסי' ק' סוף ס"ק י"ג ובש"ך לקמן סי' קע"ה ס"ק ס"א. וכתב מורינו הרב מהריט"ץ סי' קע"ז דבארצנו צפת ת"ו נוהגים בם דין קרקע. ובסוף סי' רפ"א כתב וז"ל וחזקת קרקע מנהג פשוט בארצנו דנוהגים בה כל דיני קרקע עכ"ל. ועי' נחפה בכסף ח"ב אה"ע סי' ב' וחו"מ סי' ח' וסי' י"ג ופרי האדמה ח"ב דף ק"מ ע"ב וחקרי לב חו"מ ח"א סי' ע"ה וסי' ע"ו ובמהדו"ב חו"מ סי' י"א וסי' כ"א לענין מנהג ירושלים ת"ו בזה. וכתוב בתשו' חוקי חיים סי' ל"ו דף ס"א ע"ד דכבר נפסקה הלכה מרבני ירושלים ז"ל כי יש להם דין קרקע גמור. והרב מהר"מ פארדו בתשו' שמו משה חו"מ סי' כ"ג דף קע"ט ע"ב כתב דהסכמת רבני ירושלים היא ליתן להם דין קרקע ממש לכל דיני קרקע חוץ מן דין מצרנות ואפילו דאחים ושותפים דבזה אין להם דין קרקע וכ"כ בספרו צדק ומשפט בהקדמה דף וא"ו ע"ב. ובפרטי תקנות החזקות הנז"ל בירושלים עי' נחפה בכסף סי' י"ג הנז"ל ושער המים בחלק התשו' סי' כ"א ובספר תקנות ירושלים סי' נ"א נ"ב נ"ג נ"ז ובספר ישרי לב חו"מ אות ה' סי' ך' ונדיב לב ח"ב חו"מ סי' כ"א כ"ב וכפי אהרן סוף ח"א וזית רענן ח"ב חו"מ סי' ס"ט ושמו משה חו"מ סי' י"ג וסי' כ"ד. וכתב מרן ז"ל באבקת רוכל סי' ק"י דף ע"א סוף ע"ב לענין ספק בהסכמות ותקנות החזקות. דאזלינן בתר אומדן דעתא שלכך נתכוונו הקהלות בהסכמתן ובכל דוכתא אזלינן בתר אומדנא בפרק יש נוחלין (כ"כ דף קל"ב וחו"מ סי' רמ"ו) ובפרק אעפ"י (כתובות דף נ"ה נ"ו ואה"ע סי' נ"ה) וכן בכמה דוכתי וכ"ש דבמידי דהסכמה אית לן למיזל בתר אומדן דעתא דעתא עכ"ל ועי' נחפה בכסף סי' י"ג הנז"ל מה שהאריך בזה בדברי מורים ביו"ד סי' רי"ח סעיף ב' והאחרונים שם (וע' בתשו' גינת ורדים חו"מ. כלל וא"ו סי' א' טופס הסכמות גאוני קושטאנדינא הקדמונים בענין החזקות ובתשו' ירך אברהם ח"כ חו"מ סי' מ"ה טופס הסכמות גאוני שאלניק הקדמונים זלה"ה):
ק"מ ס"ח בהג"ה מקומות ביהכ"נ וכו'. כתב הרב חוקי חיים סי' וא"ו דף ט' ע"ב משם תשו' הרדב"ז החדשות ח"ב סי' תרכ"ח דבירושלים ת"ו שאין מקומות ביהכ"נ קנויים במעות מן הציבור אין בהם דין חזקה וירושה ועי' מעשה אברהם או"ח סי' ל"ט:
ק"מ סט"ו כתב מורינו הרב המבי"ט ח"ג סי' נ"ג וז"ל ומנהג בכל העיר בחלונות הפתוחות לגגי חבריהן שעוברים דרך החלון ומשתמשים בשטיחת בגדים וכיוצא בתשמיש קל כזה. ואין הבעלים מקפידים ואין מוחים בידם כל זמן שאין שום היזק לגג בשימוש ההוא. אדרבה ברובם יש תועלת בדריסת רגלו ובדריסת הגג כמו שכתבתי. והמוחה בענין כזה אינו לא מדת סדום או איבה ותחרות שיש ביניהם. וראוי לדיינים להשלים ביניהם ואמת ומשפט שלום ישפטו בשעריהם עכ"ל. ועי' תשו' חקרי לב מהדו"ב חו"מ סי' י"ג דף ר"ג ע"ד: