ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תרצג
תרצ"ג ס"ב בהג"ה ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד אבל לא בט"ו. עי' בית יוסף שכתב כן משם א"ח (וכ"כ השאילתות פרשת ויקהל) שאסור לקרות בתורה ולהזכיר על הנסים ביום ט"ו. וכתב הב"י שאינו יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים. והט"ז סק"ג והכנה"ג והפר"ח והראש יוסף והבית דוד סי' תפ"ט כתבו דהאיסור הוא משום הפסק בתוך התפילה וכתבו הראש יוסף והבית דוד שם דהיינו אפילו בכרך המסופק אם הוא מוק"ח מימות יהושע. אבל הפרמ"ג במ"ז סק"ג כתב דבכרך המסופק צריך לומר על הנסים. ובתיקון יששכר דף נ"ט ע"ב כתב כי ק"ק המוסתערבים שבעיה"ק צפת ת"ו נהגו לקרות בתורה בברכה גם ביום ט"ו כשחל בחול כיון דליכא הפטרה ומה שקירין המגילה בלא ברכה לא דמי לקריאת התורה וכו'. ובדף ס"א ע"א כתב כי גם ק"ק המערבים שבעיה"ק הנז"ל נהגו כן לקרות בתורה ולומר על הנסים אך ק"ק הספרדים שבעיה"ק הנז"ל לא נהגו לקרות בתורה אבל על הנסים נהגו ג"כ לומר ושאלו את פי מרן מהר"י קארו ז"ל בזה והשיב וז"ל שמנהג טוב הוא לומר על הנסים בתפילה ולהעלות ס"ת אלא שקהילתינו הספרדים לא נהנו להעלות ואני כמו שמצאתי המנהגות מזמן רב נוהגין הנחתי אותם עכ"ל. ובשער הכונות דף קנ"ח ע"א דפים שאלוניק כתב וז"ל שמעתי ממהר"י הכהן שראה למורינו ז"ל בביהכ"נ של אשכנזים ביום ט"ו לאדר שהוא יום השני של פורים בהיותו בצפת ת"ו לא היה אומר על הנסים עכ"ל וכתב הרב פאת השולחן סי' ג' דין ט"ו כי האידנא אין מי שנוהג בעיה"ק הנז"ל לקרות בתורה ולומר על הנסים ביום ט"ו זולתי שקורין המגילה בלא ברכה (ונראה דמה שניטלו אמירת על הנסים הוא עפ"י דעת האריז"ל הנז"ל):