אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן תרו

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן תרו

סימן תרה

תר"ו ס"ו כל הקהל לוקים מלקות ארבעים אחר תפילת המנחה (ומורינו הרב סדר היום דף מ"ד כתב כי יש נוהגים ללקות קודם מנחה ועי' שרי עץ חיים סוף שער עיו"כ) שמתוך כך יתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו. כן כתב הטור. וכתב מרן ז"ל בב"י וז"ל ומ"ש רבינו שמתוך כך יתן וכו' כ"כ הכלבו נהגו ללקות מלקות אחר אחר הטבילה להכניע לבבם הערל ולהכינו לעבוד השם הנכבד והנורא באימה וביראה ותמהני למה לא כתב שהטעם מפני שמלקות מכפרת עון ואעפ"י שאין לנו דיונים סמוכים כדי ללקות לפניהם (וכמ"ש בחידושי הריטב"א על מכות דף כ"ב ע"ב) וגם אין באים עדים שהתרו בו כדי לחייבו מלקות מ"מ כפרה מקצת הויא עכ"ל וכתב ע"ז הדרכי משה וז"ל ולי נראה דהמלקות שלוקים בעיו"כ אינו מכפר כלל דאינו מלקות כדרך שהיו לוקין בימיהם אלא לוקין עכשיו ברצועה כל דהוא ואין כאן כפרה רק זכרון בעלמא שישוב מחטאיו ולכן נוהגים ללקות ברצועה כל דהוא עכ"ל וכ"כ בהג"ה בש"ע דנהגו להלקות ברצועה כל דהוא דאינו רק זכרון למלקות. והנה בשערי ציון שער שמיני הובא עשיית הרצועה כהלכתה וסדר המלקות כפי מנהג ארץ ישראל ע"ש. ונראה שנהגו כן פה עיה"ק צפת ת"ו אחר חידוש הסמיכה בימי מורינו הרב מהר"י בי רב ז"ל כמ"ש בקונטריס הסמיכה שבסוף תשו' הרלב"ח ז"ל ונמשכה הסמיכה ארבעה דורות (וכמו שיובא בעזה"י בחלק חו"מ סי' א") וגם אחרי שנתבטלה הסמיכה אפשר שנהגו כן על פי דברי האורחות חיים הלכות ערב יו"כ סוף אות ד' משם הרמ"ה ז"ל שהובא ברלב"ח שם דף רפ"ב דמהני מלקות אפילו שלא בב"ד ובלי עדים והתראה ורוצה מעצמו ללקות כדי להקל מעליו מעונש העון ועל פי הבנת מהר"י בי רב שם דף ש' ש"א ש"ב דהיינו מלקות דאורייתא:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה