ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תקסו
תקס"ו ס"א בהג"ה ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מבתשעה באב. עי' בית יוסף לקמן סי' תקע"ה שמנהג בני ספרד שלא להפטיר בשום תענית לא בשחרית ולא במנחה חוץ מט"ב שמפטירים בו בשחרית ובמנחה וכו' ונהרא נהרא ופשטיה. והרב תיקון יששכר דף ס"ג ס"ד ס"ה כתב דפה עיה"ק צפת ת"ו נהגו הספרדים שלא להפטיר בשחרית ובמנחה חוץ מט"ב שמפטירים בשחרית ומנחה. והאשכנזים נהגו להפטיר בכל ת"צ במנחה. והמוסתערבים נהגו שלא להפטיר אפילו בט"ב במנחה אלא בשחרית בט"ב ע"ש באורך. וכתוב בקונטריס חידושי דינים מרבני ירושלים ז"ל שבסוף תשו' חיים וחסד אות כ"ב שבעיה"ק ירושלים נהגו כמנהג המוסתערבים הנז"ל. ובזמנינו נוהגים בירושלים כמנהג הספרדים הנז"ל וכמ"ש בפקודת אלעזר על או"ח לעיל סי' נ"א דף ס"ד ע"ד:
תקס"ו ס"ב היכא שגוזרים תענית שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה יש נוהגים לדונו כתענית ציבור לענין ענינו בין גואל לרופא וקריאת ויחל ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד שאף ש"ץ אינו אומר ענינו אלא בשומע תפילה ואין מוציאין ס"ת. כתב הכנה"ג דהוא הדין לענין נשיאת כפים במנחה (שפסק מרן ז"ל לקמן סעיף ח' ולעיל סי' קנ"ט דכל ת"צ יש גו נ"כ במנחה) דתלוי במנהגים הנז"ל וכ"כ הרב מהר"י זיין הובא בתשו' גינת ורדים או"ח כלל א' סי' ל"ג. וכתב הרב תיקון יששכר דף ס"ד ס"ד ע"ב כי פה עיה"ק צפת ת"ו נהגו שבכל ערב ר"ח מתקבצים לביהכ"נ לא פחות מעשרה מתענים (עי' לקמן סעיף ג') ואומרים סליחות ותחנונים ווידוים כמו יו"כ וקורים כל ספר תהלים ומאריכים עד זמן מנחה ומוציאים ס"ת וקורים ויחל והש"צ אומר ענינו בין גואל לרופא. וכתב כי בין המתענים הנז"ל נמצאו כמה רבנים ובראשם מרן מהר"י קארו ז"ל ע"ש. ועי' ט"ז סק"ה ומג"א סק"ד ולעיל סי' תי"ז סק"ג. ובדורות האחרונים נהגו פה צפת ת"ו שלא לדונו כתענית ציבור וכדמוכח מדברי מהר"י זיין שבתשו' גו"ר הנז"ל בסוף הסימן שכתב וז"ל דכיון דלא איקרו רבים לענין ענינו וס"ת ה"ה נמי דאין בו נשיאת כפים וכן העידו לי מגידי אמת שבארץ ישראל ת"ו אין נושאים כפיהם במנחה ביום ז' אדר ולא בערב ר"ח כיון שאינו תענית ציבור עכ"ל (וכתוב בשבחי האריז"ל שהיו נוהגים פה צפת ת"ו לגזור ביטול מלאכה בערב ר"ח עד חצות היום ולהתקבץ בביהכ"נ גדולה או ללכת למערת הושע בן בארי וכו'. ובאהבת ציון דף כ"ט כתוב שנהגו הת"ח פה צפת ת"ו ללכת למערה הנז"ל כמעט בכל יום ג' בשבוע וללמוד ולהתפלל מנחה שם):
תקס"ו ס"ד נוהגים להרבות סליחות בברכת סלח לנו ויש שאין נוהגים לומר סליחות עד אחר סיום י"ח ברכות וכן הנהיגו הקדמונים בארץ ישראל והוא המנהג הנכון. עי' מה שכתבתי לעיל סי' ס"ח:
נהגו שבכל ערב תקס"ו ס"ז בתענית ציבור יעמדו שנים אצל ש"ל וכו'. כתב השולחן גבוה לקמן סי' תרי"ט סעיף ד' סוף סק"י כי כן נוהגים בעיה"ק ירושלים ת"ו כמו ביו"כ ע"ש ועי' מג"א:
תקס"ו ט"ח כתב הרב ויקרא אברהם דף קכ"ג ע"ד שנוהגים בארץ ישראל להתעטף בטלית ולהניח תפילין במנחה דכל תענית ציבור וכמ"ש מרן ז"ל בב"י לעיל סי' מ"ו ד"ה דתניא וכו' כדי להשלים מאה ברכות שצריך לברך בכל יום: