ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תקנא
תקנ"א מ"א כתב הברכ"י אות ב' שמנהג ארץ ישראל שלא לומר בשבח חזון שום קינה שכתוב בסידורים וכו' ע"ש ובשע"ת סק"ג:
תקנ"א ס"ג שבוע שחל בו ט"ב אסורים לספר ולכבס וכו' וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ וכו' ונהגו לאסור אפילו כלי פשתן ואפילו בכיבוס שלנו בין ללבוש בין לכבס ולהניח ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרי לשל בני בבל (כצ"ל ותיבת גיהוץ הוא טעות וכמ"ש המטה יהודה והיד אפרים ובש"ע הישן משנת שכ"ז ליתא) שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד שיש (כצ"ל וכ"כ בש"ע הנז"ל) מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכיבוס היינו במים לבר ובזמה"ז אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן הזה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפילו בכלי פשתן ללבשן מיהא (ועי' יו"ד סוף סי' שפ"ט) וכתב מור"ם ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח עד אחר התענית וכו' עי' ירושלמי פ"ד דתענית הלכה וא"ו דרומאי נהגין חגה. ציפוראי נהגין חדשה. טיביריאי נהגין שבתה וכתב הכפתור ופרח פרק עשירי דהיינו יהודה. וגליל העליון. וגליל התחתון (דדרום היינו ארץ יהודה עי' ברכות דף פ"א ע"ב וירושלמי דמאי פ"א סוף ה"א וירושלמי סוף הוריות):
תקנ"א סי"ח כתב המג"א ס"ק מ"ה משם האריז"ל להתאבל בימים שבין המצרים אחר חצי היום. וכתב הגאון חיד"א במורה באצבע סי' ח' אות ר"ל כי כן הוא מנהג ארץ ישראל לקרות תיקון רחל בכל יום שבין המצרים אחר חצות היום. ובתשובותיו יוסף אומץ סי' כ"א כתב דביום ט"ב גופיה אין נוהגים בעיה"ק ת"ו לאומרו ע"ש. וכתוב באיגרות הרמ"ז ז"ל סוף סי' י"ז כי בר"ח אב אין נוהגים בארץ ישראל לומר תיקון חצות לילה ולא שום קינה וכ בכל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים שום דבר ולא הוידוי: