ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תסח
תס"ח ס"ה בהג"ה ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפילו במקום שנהגו שלא לעשות. עי' פסחים דף נ"ה ע"א דביהודה היו עושין מלאכה עד חצות ובגליל לא היו עושין וכו' ואיתא בירושלמי פסחים פ"א הלכה ה' דבירושלים אין עושין וכתב הפ"ח שם דאע"ג דביהודה עושין וירושלים וירושלים מיהודה היא מ"מ בירושלים אין עושין. וירושלמי הנז"ל הובא בתוס' פסחים דף י"ד ע"א ד"ה שתי וכו' ובחידושי מהר"מ חלאוה על פסחים שם ועי' מג"א ס"ק י"ב ולקמן סי' תצ"ג סק"ו ומה שכתבתי בכללים ריש סי' כ"ד. וכתב הרב נחפה בכסף ח"א בביאורו לתוספי הרא"ם דף קנ"ד ע"ג שנוהגים בירושלים ח"ו כדעת היש מקילין הנז"ל שהביא מור"ם ולכן מניחים להסתפר עד חצות ע"י ישראל ואם יעידו שכך היו נוהגים מזמן הראשונים צריך לומר שלא קיבלו הוראת מרן ז"ל בפרט זה שפסק לעיל כהרמב"ם דשלשה אומניות הנזכרים אין מתחילין ועושין אלא דוקא במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות וכמו שצ"ל לענין מה שנוהגים בשיעור בין השמשות דלא כפסק מרן ז"ל באו"ח סי' רס"א דבודאי שהוא מנהג קדום להתפשטות קבלת הוראותיו ולא קיבלו הוראתו בזה (עי' מה שכתבתי בסי' רס"א סעיף ב' ובכללים כי' ה'). ועי' תשו' חקרי לב או"ח סוף סי' פ"ח שלימד קצת זכות על הנוהגים להסתפר ע"י ישראל אפילו אחר חצות בתספורת דמעשה הדיוט: