ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תסב
תס"ב ס"ג מותר ללוש ביין וכו'. כתב מרן ז"ל בבדק הבית משם הרשב"ץ דיין צימוקים הוא כיין ענבים לענין מי פירות שאין מחמיצין כי המים ששרה בהם הצימוקים נשתנו מברייתן אחר שנשרו בהם הצימוקים וכו'. ומורינו הרב המבי"ט ח"א סי' רנ"ב כתב שהורה להתיר על פי הרשב"ץ ומפני ששמע שדרשו ברבים שהוא אסור ושהמתיר הוא טועה הוצרך להביא ראיה מב"ב דף צ"ז ע"ב להיתר וכו' וכ"כ בנו הוא מורינו הרב מהרימ"ט ח"ב או"ח סי' ב' והובא במג"א סק"ו. והרב מזבח אדמה בסי' זה כתב משם הגאון מהר"ר ישראל בנימין ז"ל שאמר לו חכם אחד מחכמי צפת ת"ו שבימי מרן ב"י ז"ל רבו האוסרים על המתירים ושרפו המצה עשירה שנילושה ביין צימוקים. ובתשו' לב שלמה להרב מהר"ש הלוי חתן מורינו הרב מהר"ר יונתן גלאנטי ז"ל סי' ט"ז כתב וז"ל וידוע דלענין לישת המצה לא מיקרי יין צימוקים מי פירות כפי מה שקיבלנו מרבותינו וכפי מה שראינו נוהגים עכ"ל ובתשו' גינת ורדים או"ח כלל ד' סוף סי' ט' כתב כי ממה שמרן ז"ל השמיט דין זה מן הש"ע מוכח דלא ס"ל כן. (עי' מה שכתבתי בכללים סי' י"ז י"ח) ובברכ"י סי' זה אות ה' כתב שלענין הלכה יש לאסור כי רבו האוסרים ובימי מרן ז"ל עבוד עובדא ושרפו המצות (ועי' כספר מעלות לשלמה למהר"ש חון ז"ל דף ק"א ע"ב):
תס"ב ס"ג כתב הברכ"י לעיל סי' תנ"ט סעיף ד' אות ב' שכאשר לשין מצה עשירה ביין. המנהג פשוט בארץ ישראל להדיח העריבה בין לישה ללישה ביין ולא במים דיש לחוש שמא תשאר טיפת מים וכשילוש ביין הו"ל מי פירות עם מים שממהרים להחמיץ:
תס"ב ס"ג כתב הרב לב מבין על הרמב"ם פ"ה מהלכות חמץ סוף ה"ד דף מ"ג ע"ד משם הרב מהר"י כולי בספר מעם לועז פרשת בא דף נ"ח שנהגו בעיה"ק צפת ת"ו שכאשר עושין מצה עשירה ביין ושמן. מטגנין את השמן קודם עשיית המצה משום שחוששין אולי עירבו מים בתוך השמן ויהיה מי מי פירות עם מים (פי' פר"ח ד"ה ומ"ש הואיל וכו') אך כשמטגנין השמן אז כח האש שואב כל המים שבתוכו ועי' מה שכתבתי לעיל סי' תנ"ג סעיף א'):
תס"ב ס"ו יש לברר המלח קודם פסח מחיטים וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז (ולענין מה שיש מצריכים חריכה למלח משום זה עי' בספר מעשה נסים על הגש"פ להמקו"ח ובשואל ומשיב מהדורא תנינא ח"ד סי' קכ"ד):