ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן תכח
תכ"ח ס"א כשיהיו כסדרן או חסרים בש"ע הישן משנת שכ"ז ליתא:
תכ"ח ס"ד ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת. כתב המג"א סק"ו דכשחל פסח בשבח דאז בני ארץ ישראל קורין בשבת שאחריו פרשת שמיני יש מפרידין תזריע מצורע ויש מפרידין בהר בחוקותי עכ"ל והוא מספר תיקון יששכר דף ל"ב שכתב דבעיה"ק צפת ת"ו נוהגים ק"ק הספרדים להפריד תזריע מצורע (וכמ"ש בכפתור ופרח פרק י"ד דף נ"ה כי כן הוא מנהג ארץ ישראל) וק"ק המוסתעריב נוהגים להפריד בהר בחוקותי והאריך שם לחוק מנהג המוסתעריב ע"ש. ובמזבח אדמה סי' זה כתב כי מנהג עיה"ק ירושלים ת"ו להפריד בהר בחוקותי:
תכ"ח ס"ח תרתי דתיובתא וכו' וביום צום גדליה במנחה מפטירין דרשו וכו'. עי' בית יוסף. וכתב הר' מהר"י ששפורטש בתשו' אוהל יעקב סי' ס"ד שנוהגים בכמה מקומות בספרד שלא להפטיר בצום גדליה דרשו ויסוד המנהג הוא מדברי הרמב"ם פרק י"ג מהלכות תפילה שלא הזכיר מזה שום רמז (עי' בית יוסף לקמן סי' תקע"ה) ונראה דלא חשש כלל לדברי הפסיקתא דבעינן תרתי דתיובתא כיון שאין לזה שורש בתלמוד וכו' והרבה דברים אף לנוגעים בענין הדין אין אנו הולכים אחר מרן מהר"י קארו אלא אחר הרמב"ם ופוסקים אחרים וכו' ע"ש באורך וכתב הרב חיד"א בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות צ"א ובספר לדוד אמת ריש סי' כ"א כי כן נוהגים גם בארץ ישראל שלא להפטיר בצ"ג דרשו (ובודאי שהוא מנהג קדום להתפשטות קבלת הוראות מרן ז"ל ואזלינן כתר מנהגא וכמ"ש בכללים סי' ה')