ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן שסג
שס"ג ס"ט נגד חלל המבוי. בש"ע הנז"ל ליתא:
שס"ג סכ"ו הא דמבוי ניתר בלחי או קורה וכו' ולא יהא רחבו יותר מעשר אמות מצומצמות וכו' אבל אם חסר אחד מכל אלו אין לו תקנה אלא בצורת הפתח וכו'. וכתב מור"ם דיש אומרים דנוהגים האידנא לתקן כל המבואות בצורת הפתח וכו' והמנהג הפשוט במדינות אלו לתקנן ע"י חבל הקשור לרחבו של מבוי וכו' מטעם צוה"פ דמהני למעלה אפילו בגמי כדלעיל סוף סי' שס"ב וע"כ יש ליזהר להעמיד תחת החבל שני קנים גבוהים עשרה מכוונים תחת החבל ואו מהני אפילו במבוי מפולש בתורת צוה"פ וכו'. וכתב המג"א ס"ק כ"ז דצ"ע על מה שאין נוהגים לעשות תיקון בעקמימות המבוי כדין מבוי עקום דלקמן סי' שס"ד סעיף ג'. והגם דהתשב"ץ ח"ב סי' ל' והפרישה סי' שס"ד ומהרש"ך ח"א סי' ל"ב ומורינו הרב מהרימ"ט ח"א סי' צ"ד והתורת חיים על עירובין דף וא"ו והגאון רעק"א בתשו' סי' ל"ג והרב קהלת יעקב אלבעלי על הרמב"ם פרק י"ז מהלכות שבת ה"ג והרב חיי אדם בספרו נשמת אדם כלל ע"א שי' ח' וסי' י"ג כולם הסכימו דלדעת הרמב"ם ז"ל מבוי מבוי עקום אין צריך תיקון בעקמימותו כלל. מ"מ לפי פסק הש"ע צ"ע. ועי' תשו' הב"ח החדשות סי' ג' בזה. ומ"ש המג"א ליישב המנהג לא אהני לדידן דמבואות שלנו בתים וחצירות פתוחות לתוכן. והנה בקונטריס אחרון לתשו' הב"ח הנז"ל הובא תשו' הגאון בעל בית אפרים בזה. וכתב דכל עיירות שלנו כמוקפות חומה הן שהרי אנחנו מתקנים את העיר כל גבולה מסביב ובכל מקום הפרוץ לבקעה אשר חוץ לעיר עושים שם צורת הפתח ומבואר בבית יוסף סי' שס"ג משם הרשב"א דצוה"פ היא מחיצה גמורה והוי העיר כחצר גדולה שיש לה פתחים הרבה ואין המבואות צריכין תיקון כלל. ואין זה ענין למבוי שעושין לו צוה"פ מכאן ומכאן ואפילו הכי צריך תיקון בעקמימות המבוי. דשאני התם ששני הצדדים מפולשים לרה"ר (או לכרמלית) ומה שמפולש בעקמימות הוי כמפולש לרה"ר ודין מבוי עליו כיון שמפולש מעבר אל עבר. מה שאין כן כשמערבין העיר ביחד והיקף הבתים היא החומה (וכמ"ש כתשו' גינת ורדים או"ת כלל ג' סי' כ"ג דף ס"ט פ"ב דלענין שבת מהני היקף הבתים ולא דמי לבתי ערי חומה דערכין דף ל"ב ולא לפרזים דמגילה דף ה'. ובריש סי' כ"ד הביא ראיה מתשו' מורינו הרב המבי"ט ח"ב סי' מ"ח שהובא במג"א סי' שנ"ח סק"ה. וכ"כ בתשו' מורינו מהרימ"ט המ"ל ובתשו' מים רבים או"ח סי' ל"ת ובספר עדות ביהוסף למהר"י כן סאמון בחלק התשובות סי' ז' ובפרמ"ג סי' זה במ"ז ס"ק י"ח ובסי' ת"ה במ"ז סק"ג) ואין כאן פילוש מעבר אל עבר רק כחצר שאינה מעורבת שיש לה פתחים הרבה ובחצר לא בעי תיקון בעקמימות וכו' וכן נראה מתשו' מהרימ"ט הנז"ל דכל שמערבין העיר יחד כטל דין מבוי ממנה אמנם מתשו' חזה התנופה שהביא הב"י בסי' שצ"ב ומור"ם בש"ע סי' שפ"ו סעיף ב' נראה דס"ל דעיר המוקפת חומה כרמלית היא וכמ"ש בתה"ד סי' ע"ג משם גדול אחד והוא מהרי"ל בתשו' שהובא במג"א סי' שס"ג סוף ס"ק כ"ז וכתב המג"א על זה דאנו אין לנו אלא כדברי הש"ע שכתב בסוף סי' שנ"ז ובסי' שס"ה סעיף ז' דכחצר הוי וכמו שהכריע התה"ד בראיות (וכמ"ש הב"י כסי' שמ"ה ד"ה ומ"ש רבינו. ודלתותיו וכו' אהא דעירובין דף ק"א דירושלים אלמלא דלתותיה נפולות כלילה חייבין עליה משום רה"ר ככהשערי' הם מפולשים ומכוונים זה כנגד זה. ואם דלתותיה נעולות בלילה כרמלית היא. דכונת הגמרא שיש לה דין כרמלית משוה שדרים בה רבים הויא לה חצר של רביה שלא עירבו שאסורה בטלטול מכתים לתוכה ומתוכה לבתים כמו כרמלית אבל אה לא היו דרים כה רבים ודלתוחיה נעולות בלילה היתה רשות היחיד גמורה וכדפירש רש"י שם ובדף וא"ו ע"ב והמ"מ פ"א מהלכות עירובין והריב"ש סי' ת"ה וכ"כ הכ"ת שם ועי' תשו' חסד לאברהם אלקלעי או"ח סי' כ"ב דף מ"ת פ"ד דאין סתירה לזה מתשו' חוה התנופה הנו"ל גם בתשובותיו בית אפרים או"ח סי' כ"ו דף ל"ו ריש ע"ב וע"ד כתב דכיון דדעת רוב הראשונים והאחרונים דאין לנו דין רה"ר בזמן הזה משום דברוב עיירות דידן אין בהם ששים רבוא וכסברת יש אומרים דסי' שמ"ה סעיף ז' ולכן אין צורך לדלתות נעולות בלילה לרחובות שיש בהן רוחב ט"ז אמה כדבעינן לרה"ר דלתות נעולות בלילה דאיתא בסי' שס"ד סעיף ב'. ממילא בכל עיירות שלנו שנחשבות כמוקפות חומה ע"י שאנו מתקנין כל הפירצות שיש בה סביב ע"י צורות הפתחים כמו שכתבתי בקונ"א לתשו' הב"ח החדשות לענין מבוי עקום (כנז"ל) אין צורך ג"כ לדלתות נעולות (גם הפרמ"ג כסי' שס"ד בא"א סק"ב כתב דעיירות שלנו שמתקנין אותן כצוה"ח אפילו השערים של הרחבה מכוונין ממש זה כנגד זה ויש בה רוחב ט"ז אמה מ"מ אין צורך לדלתות נעולות דהא בעינן ששים רבוא דלא שכיח האידנא) ובדף ל"ז סוף ע"א וע"ב האריך לצדד בדעת מרן בית יוסף ז"ל דקאים ג"כ בהך שיטה דבעינן ששים רבוא. (עי' מה שכתבתי לעיל סי' שמ"ה) ובדף מ' ע"ב הביא ראיה מתשו' מורינו הרב מהריט"ץ סי' רנ"א שכתב על דבר בקיעי עיה"ק צפת ת"ו שבאו זרים וחיללוה ופרצו בה פרצות תחת היותה מימי קדם סוגרת ומסוגרת נאוה כירושלים דלתותיה נעולות בלילה ועכשיו בעו"ה עיר פרוצה אין חומה ומשו"ה פקפקו קצת הת"ח על הטלטול בה בשבת וכו' ומסקנתו דהגם שיש בתוך שכונת הגוים במקום קיבוציהם לתפילה בימי אידיהן רחבה גדולה שיש ברוחבה יותר מט"ז אמה דהיא רה"ר. מ"מ כיון דהמבואות שלנו היהודים אינם כלים לרה"ר הנז"ל אלא לתוך כרמלית (לפי הנראה שהיה רה"ר מקורה דהוי כרמלית כמ"ש בסי' שמ"ה סעיף י"ד) ומן הכרמלית נכנסים לרה"ר הנז"ל לכן לכ"ע סגי בסיף מבואות שלנו בצוה"פ או לחי. ולהרמב"ם פי"ז מהלכות שבת (אורן ז"ל בש"ע סי' שס"ד) מבוי שאינו רחב ט"ז אמה אפילו הוא מפולש לרה"ר בשני ראשיו. מהני צוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן (וכ"פ בצדו אחד לרה"ר וצדו השני לכרמלית או בשני ראשיו פתוחים לכרמלית) ועל הפלטיא הגדולה אשר בתוך העיר מקום אשר מוכרים שם החיטים. היה נראה דיש לה דין רה"ר כיון שיש בה ט"ז אמה. והנם דיש לה ארבע מחיצות. מ"מ כיון דשתי מחיצות צפונית ודרומית יש בכל אחת מהן שני מבואות פתוחות להפלטיא בשני הזויות. נמצא שאינן מחיצות. ולא דמיין לפסי ביראות דאיתא בעירובין דף ך'. דהתם היה בכל זוית. מחיצה גובה עשרה ורוחב יותר מארבעה. וגם דלא הקילו בהן אלא לעולי רגלים שבארץ ישראל בלבד כדאיתא בעירובין שם סוף ע"ב ובהרמב"ם פי"ז מהלכות שבת וכו' (ועי' בית יוסף לקמן סי' תר"ל ומג"א לעיל ריש סי' שמ"ה ומחה"ש שם) אך כיון דאין הפלטיא הנז"ל מרובעת ט"ז על ט"ז דהא ברוחבה אין בה ט"ז אמה בדקדוק אלא באורכה. ורה"ר בעינן שתהיה מרובעת ט"ז על ט"ז (וכמ"ש הטור בסי' שמ"ה) הלכך אין לה דין רה"ר. נמצא שבכל מבואות עיה"ק ת"ו הכשירן הוא בצוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן לפי שכולם אין בהם מבוי רחב ט"ז ואין להם דין רה"ר. ועוד דהרי דעת רש"י והרא"ש והטור והתוס' (הובאו בב"י סי' שמ"ה) דבזמן הזה אין לנו רה"ר משום דליכא ששים רבוא בוקעים בו וכו' וכמה גדולים גאוני עולם נוחי נפש אשר היו בארצינו ולא פקפק שום אדם מעולם ועל זה נאמר אל תסיג גבול עולם עכ"ל. והנה מ"ש הבית אפרים דנוהגים לתקן העיירות ע"י שעושין צורות הפתחים בכל מקום הפרוץ אשר בין היקף הבתים וכו' היינו במקום הפרוץ לבקעה ישרה אשר חוץ לעיר אבל למקומות הפרוצים לחוץ לעיר במקום שיש שם תל המתלקט עשרה טפחים גובה מתוך ארבע אמות אורך. אין צורך לצוה"פ דבכי האי גוונא הרי הוא כזקוף כולו ואין צריך שום תיקון משים דהוי כמחיצה וכמ"ש הש"ע בסוף סי' שס"ג. והנה המג"א שם סק"מ כתב דלמ"ש בסק"ל משם התוס' בעירובין דף כ"ב ע"ב ד"ה דילמא וכו' דבמחיצה שאינה עשויה בידי אדם לא חשיבא מחיצה דאפילו רבנן דרבי יהודה מודו בזה דאתו רבים ומבטלי מחיצה. צ"ל בתל המתלקט (שאינו עשוי בידי אדם) דמיירי היכא דלא בקעי ביה רבים ואפשר דלא מיקרו רבים פחותים מששים רבוא וכמ"ש בסי' שמ"ה וכן משמע דעת הפוסקים שסתמו בזה. והקשה עליו הרב תוספת שבת ס"ק פ"ב דלדעת מאן דאמר בסי' שמ"ה דלא בעינן ששים רבוא לא אתי שפיר. ועוד קשה למה כתב הטור והש"ע בסי' שס"ה לחלק בין בקעי בה רבים. עוד קשה דלפי מ"ש התוס' א"כ למה השמיטו הפוסקים הך מילתא דאיתא בעירובין שם דמעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חייבים עליהם משום רה"ר משום דיהושע אוהב ישראל היה. עמד ותיקן להם דרכי וסרטיא. כל היכא דניחא תשמישתא מסרה לרבים וכל היכא דלא ניחא תשמישתא משרה ליחיד. ואע"ג דזה לא נאמר אלא לרבי יהודה דס"ל דאתו רבים ומבטלי מחיצה ולכן בחוץ לארץ חייבים עליהם משום רה"ר ובארץ ישראל פטורים. ואנן קי"ל כרבנן ולדידהו גם בחוץ לארץ אין חייבים עליהם. מ"מ הא גם לרבנן איכא נפ"מ לענין מחיצות שלא נעשו ע"י אדם דגם רבנן מודו בזה. אכן למ"ש בתשו' כנסת יחזקאל סי' ב' דעיקר כונת התוס' לומר דדוקא כשהוא רחב יותר מבית סאתים אי הוא דלא חשיבא מחיצה כשאינה עשויה בידי אדם אתי שפיר דלא שכיח תל כזה (ובתשו' זרע אמת או"ח סי' מ"ה כתב דלמ"ד דלא בעינן ששים רבוא יש לתרץ קושיית התוס' כמו שתירץ הריטב"א בחידושיו שם משם הרמב"ן ע"ש) וכתב בתשו' מים רבים או"ח סי' ל"ו. דהיכא דלא שכיחא בקיעת רבים על התל המתלקט אלא איזה יחידים מועטים. פשוט הוא דלא מבטלי מחיצת התל הגם שאין התל עשוי בידי אדם. וכ"ש מורד הר וגבעה דליכא במדרונו דריסת הרגל. והגם שאינן היקף שנעשה לדירה מ"מ מותר כיון דאיכא צוה"פ ומחיצות שנעשו להיקף דירה וכמ"ש בסי' שנ"ח סעיף ב' ובמג"א סי' ת"א סק"א דיושבי פרזים שתיקנו המבואות כדינן בצורות הפתחים חשיבי מוקף לדירה שהרי בונים בתים תחילה ואח"כ עושים צוה"פ ע"ש ובסי' ל"ד באורך. ולפי כל הנז"ל אתי שפיר תיקון שכונת היהודים של פה עיה"ק צפת ת"ו בזמנינו דאין שם זכר לחי וקורה כלל אלא כל תיקונה היא בצורות הפתחים סביב סביב בכל פירצה אשר בין היקף הבתים של השכונה לבקעה שחוץ לעיר וכן בכל גבול המפסיק בין השכונה לשכונת הגוים עשוי שם צוה"פ אך במקום הפרוץ שבשכונה לחוץ לעיר שיש שם שיפוע מורד הר וגבעה המשתפע במדרונו לעמק שחוץ לעיר או שיש שם תל המתלקט וכו' דלא שכיחא שם דריסת הרגל וכו' אין עשוי שום תיקון משום דהוי כמחיצה. ונמצא דכל השכונה שלנו היא כמוקפת חומה וכחצר גדולה שיש לה פתחים הרבה ואין צורך לתיקון עקמימות המבואות הגם שיש בתים וחצירות פתוחות לתוכן ואין בה דין מבוי עקום ומבוי העשוי כנדל וכו' וכבר כתב בתשו' לב חיים ח"ב סי' ע"ה שבענין תיקוני עירוב אין איסור שינוי מנהג היכא דהאופן הנהוג מקודם קשה להיות ע"ש והנה ברוח צפונית מערבית דשכונתינו בעיה"ק הנז"ל ת"ו סמוך לבית עלמין יש פירצה גדולה מאוד והוכרחו לבנות כמה עמודים ולעשות כמה צורות פתחים סמוכים זה לזה. והגם דהרב מהר"י ששפורטש בתשו' אוהל יעקב סי' מ"ו כתב דאם הפירצה היא גדולה כל כך עד שאם תעשה צוה"פ עדין נשאר שיעור פירצה או פירצות ל"מ דאין עושין פתח סמוך לחבירו ולא כולו פתחים לא בחצר ולא במבוי וכ"ש בעיר דרך לעשות פתחים פתחים הרבה בה אמרינן אבל דרך לעשות כולו פתחים או סמוכים זה לזה לא אמרינן עכ"ל (ע"ש שלא הביא שום ראיה לוה אלא מצד הסברא) כבר דחה דבריו הגאון מהר"ש קלוגר ז"ל בסוף ספרו נדרי זריזין ח"ב בקונט' יוסיף דעת סי' כ"ו דהא מבואר בעירובין דף י"א ובש"ע סי' שס"ב סעיף יו"ד דאפילו לא נעץ אלא ארבעה קונדיסין בארבע רוחות ועשה צוה"פ על גביהן מהני והתיר להכשיר צוה"פ ע"י קני הטילגראף ע"ש וכן התירו כמה גדולים ז"ל להכשיר ע"י קני הטילגראף עי' בשואל ומשיב מהדו"ק ח"ב סי' פ"ו וסי' פ"ח ובתשו' מאמר מרדכי איטינגא סי' ל"א ונפש חיה או"ח סי' ל"ד וחסד לאברהם תאומים מהדו"ת או"ח סי' ס"א. והגם דיש חולקים בקני הטילנראף היינו משום חשש צוה"פ שעשאה מן הצד וגם משום דליכא היכר צוה"פ אבל בצוה"פ העשוי כהלכה אפילו יש כמה צוה"פ סמוכים זה לזה מותר וכן מוכח מהפרמ"ג סי' שס"ג במ"ז ס"ק י"ט שכתב וז"ל כי רחב הרבה ועשה כמה צוה"פ וכו' וכן מוכח מהחת"ס או"ח סי' פ"ח ד"ה היוצא וכו' ואי לא סגי בקנה אחד וכו' ע"ש (ובפרט בנ"ד דהעמודים הבנוים הנז"ל הם גבוהים עשרה ורחבים ארבעה על ארבעה טפחים דחשיב כל עמוד רה"י גמור כמ"ש ריש סי' שמ"ה) וכן נתפשט המנהג בשכונות החדשות שנתייסדו בעיה"ק ירושלים ת"ו מחוץ לחומה להכשיר השכונות ע"י צוה"פ מסביב בצורות הפתחים הרבה סמוכים זה לזה:
שס"ג סכ"ט ואין חוששין שמא יעלה הים שירטון. כתב המג"א ס"ק ל"א משם תשו' מורינו הר' מהרימ"ט ח"א סי' צ"ד דעיר קושטנטינא אעפ"י שפרוצה לים בכמה מקומות יותר מעשרה כסתום דמי עכ"ל. וכתב עוד מהרימ"ט שם וז"ל ומתוך הדברים נזכרתי מעשה בעיה"ק טבריא תוב"ב שרחובה פתוחה לים והיינו מטלטלין בכל העיר ובכל הרחבה על פי זקנים אעפ"י שפרוצה יותר ממאה אמה עכ"ל ועי' שאלת יעב"ץ ח"א סי' ז':