אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן שמה

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן שמה

סימן שלח

שמ"ה ס"ז איזהו רה"ר רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפילו יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (ובהג"ה ואין דלתותיו נעולות בלילה] הוי רה"ר ויש אומרים שכל שאין ששים ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רה"ר. כתב המג"א סק"ז דדעת רוב הפוסקים להקל וכן פסק בש"ע לעיל סי' ש"ג סעיף י"ח עכ"ל וביאר דבריו הרב מחה"ש דבודאי דמרן ס"ל מצד הדין להחמיר כסברא הראשונה (דהיא דעת הרמב"ם וסייעתו כמ"ש בג"י) כהכלל המסור בידינו בכל מקום שכותב בש"ע בלשון סתם ויש אומרים (עי' בכללים סי' ו') אבל בסי' ש"ג שם מבואר בש"ע גופיה דמנהג העולם כדעת היש אומרים דהרי כתב שם על מנהגינו שהנשים יוצאות בשבת בתכשיטין שאסרו חז"ל ואין מוחה בהן מטעם דמוטב שיהיו שוגגות וכו' ויש לומדים עליהן זכות דס"ל שלא אסרו חז"ל לצאת בתכשיטין אלא לרה"ר אבל לחצר שאינה מעורבת מותר וכיון דרה"ר שלנו דין כרמלית יש לו ודינו כחצר שאינה מעורבת מותר. הרי כתב תחילה מטעם מוטב שיהיו שוגגות וכו' ועוד כתב טעם ההיתר הנז"ל משמע דלטעם השני עושים כדין ועל כרחין צ"ל דהמנהג הוא כהיש אומרים שהביא כאן דלית לן רה"ר משום דבעינן ששים רבוא עוברים בו בכל יום ואף דמצד הדין נראה למרן ז"ל כסברא הראשונה אך המנהג אינו כן (עי' בכללים סי' ז') וכן המנהג להשוות דין כרמלית לחצר שאינה מעורבת כהפוסקים דס"ל כן ועי' ב"י סי' של"ד בזה. ומ"ש דדעת מרן ז"ל לענין דינא כסברא ראשונה וכו' כן כתב השכנה"ג והברכ"י סי' זה והרב שביתת יו"ט או"ח סי' וא"ו וסי' ז'. אך הרב מהר"י טייב ז"ל בספר ערוך השולחן סי' זה אות ב' כתב דממ"ש מרן ז"ל בסי' ש"ג הנז"ל וממ"ש בב"י ובש"ע בסי' שכ"ה סעיף ב' מוכח דס"ל כדעת יש אומרים שבכאן וכתב עוד בסי' ש"ג אות ד' דאפשר דהך סתם ויש אומרים אינו דומה לשאר סתם וי"א וכעין מ"ש הר' בית דוד סי' ת"ט וסי' תמ"א דאם אין מפורש בדברי הסתם היפך היש אומרים ממש אינו בכלל זה דסתם וי"א. וכן כתב הפרמ"ג סי' זה בא"א סק"ז ובמ"ז סק"ו. וכן נראה מדברי גאוני ירושלים ז"ל בשו"ת אדמת קודש ח"ב או"ח סי' ב' ובשו"ת שדה הארץ יו"ד סי' יו"ד דף כ"ט ע"ג דכתבו בפשיטות דעכשיו אין לנו רה"ר. ואפשר דכונתם מצד המנהג וכמ"ש המחה"ש בכונת דברי המג"א במ"ש דמרן ז"ל פסק בסי' ש"ג כסברת י"א דר"ל מצד המנהג. ובתשו' בית אפרים או"ח סי' כ"ו האריך מאוד בזה ואסף רוב דיעות הראשונים והאחרונים ובראשם בה"ג ז"ל הובא בתוס' עירובין דף וא"ו ע"א ד"ה כיצד וכו' דס"ל דבעינן דוקא ששים רבוא עוברים בו בכל יום (וכן דעת חכמי טליטולא הובא כבית יוסף אה"ע סי' מ"ב ד"ה מצאתי כתוב וכו'. ומצינו בבית יוסף יו"ד סי' שצ"ט ובש"ע שם סעיף א' דפסק דדברים שבצינעא נוהג באבל כרגל ודלא כהרמב"ם וסייעתו משום דהחולקי' רבים הם ועוד כי בה"ג ז"ל שדבריו דברי קבלה סובר כוותייהו עכ"ל אע"ג דקי"ל הלכה כדברי המיקל באבל גם בפלוגתא דפוסקים וכמ"ש בבית יוסף שם סי' שפ"ז וסי' שצ"ו. גם הש"ך ז"ל ביו"ד סי' כ"ה סק"ב כתב דכמה פעמים מצינו שהתוס' וכל הפוסקים תופסים דברי בה"ג ז"ל אפילו היכא דלא מסתבר טעמיה ואפילו להקל מפני שכל דבריו דברי קבלה) ובדף ל"ז סוף ע"א וע"ב הוכיח מדברי מרן ז"ל בב"י ובש"ע סי' שכ"ה הנז"ל די"ל דגם הוא ז"ל ס"ל כן ומהך סתם ויש אומרים אין ראיה. כיון שיש הוכחה ממקום אחר דס"ל כיש אומרים וכמ"ש השכנה"ג בכללים בדרכי הפוסקים אות ט"ז. ובדף מ' ע"ב הביא סיוע מדברי מורינו הרב מהריט"ץ ז"ל בתשו' סי' רנ"א על נדון עיה"ק צפת ת"ו (שיובא בעוה"י לקמן סי' שה"ג סעיף כ"ו):

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה