אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן שא

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן שא

סימן רצט

ש"א סל"ג אסור לצאת בשבת במעות או בכסף וזהב התפורים בבגדו. וכתב מור"ם דיש מתירים במקום פסידא שירא שיגזלנו ממנו אם יניחם בבית וילך מהם וכתב המג"א דהיינו טעמא כיון שהוא הוצאה כלאחר יד וגם בזמן הזה לית לן ר"ה דאורייתא אבל אם אינן תפורים אסור (בהוצאה. ופלוגתא דלקמן סי' של"ד סעיף ב' וסעיף י"ז היא בטלטול במקום פסידא. אכל בהוצאה אסור) כמ"ש סעיף ל"ב עכ"ל. והט"ז כתב דלדעת היש מתירים מותר אפילו באינן תפורים וכו' כשמחזיקם בין בגדו לבשרו אע"ג דבסי' רס"ו דמותר משום פסידא הצריכו דוקא פחות פחות מארבעה אמות שאני התם שמוליכם לביתו אבל הכא שצריך לנושאם אצלו כל היום אי אפשר בכך עכ"ל ועי' לבושי שרד ופרמ"ג שם. ובתשו' הגאונים שערי תשובה סי' רכ"ב כתוב וז"ל אנשי מזרח טוענין כספים בכל מקום בשבת ובני ארץ ישראל אפילו ליגע בו אסור. למה. שכל המלאכות משתמשות בו. והלכתא שומטין מנעל מעל גבי האמוס בשבת (כדלקמן סי' ש"ח סעיף י"ד) עכ"ל וכ"כ בספר המנהיג בליקוטי דיני הוצאה בשבת סוף הלכות חלב סי' ק"מ וביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילוקי מנהגים שבין בני בבל ובין בני ארץ ישראל סי' ל"א. והגם דכלי שמלאכתו לאיסור שאסור לטלטלו ממקומו משום חשש גניבה מ"מ מותר לנגוע בו כדלקמן סי' ש"ח סעיף ג' וסעיף מ"ב. כבר כתבו הט"ז והמג"א בסי' ש"י סעיף וא"ו דלא שרי אלא כשהנגיעה היא לצורך דבר המותר דהיינו שנתכוון לדבר שאינו מוקצה אלא שעי"ז נוגע במוקצה. אבל לא כשהנגיעה היא לצורך דבר המוקצה וכמ"ש מרן ז"ל בב"י שם מירושלמי ביצה פרק משילין ה"א. וכ"ש מטבע דחמיר טפי. דכלי שמלאכתו לאיסור שרי לטלטלו לצורך גופו ומקומו כיון דשם כלי עליו וכמ"ש בסי' ש"ח סעיף ג' וסעיף ז' ובסעיף י"ד בהך דמנעל הנז"ל. אבל מטבע אפילו לצורך גופו ומקומו אסור וכמבואר בסי' ש"ט סעיף ד' ועי' ע"ו שם) ובסי' ש"י סעיף ז' ואפילו יחוד מערב שבת לא מהני במטבע וכמ"ש בסי' ש"ג סעיף כ"ב וגם לדעת הרב יכין ובועז ח"ב סי' כ"ד דמהני יחוד במטבע מ"מ אסר מטעם שמא יבוא להוציאו בהוצאת משא וחתן לצרכיו. וכתב היכין ובועז שם שנהגו במדינתו מזמן הראשונים ז"ל שהקרובים נותנים להכלה בליל שבת זהב וכסף שיש להם צורה המובאים ממדינה אחרת שאינם יוצאים בהוצאה ברגילות במדינה זאת ע"ש (ועי' מנ"א לקמן סי' ש"ו ספיף וא"ו ס"ק ט"ו שכתב דצ"ע על מה שנוהגים ליתן כלים' במתנה לחתן הדורש בשבת וכבר האריך הכית מאיר על אה"ע סי' מ"ה לקיים המנהג) והרב הלבוש בסי' זה סוף סעיף ל"ג לא התיר לטלטל אלא מטבע נקובה שאינה יוצאה בשופי במשא ומתן (ובמטבע הגאזי המצויה אצלינו שהיא נקובה כדי לתלות בצואר ואינה יוצאה בשופי במו"מ פשיטא דמותר עי' ט"ז ומג"א סי' זה סעיף, ל"ב וא"ר ותוספת שבת שם ופי' ספר צפיחית בדבש סי' כ"ח כ"ט וספר אות היא לעולם ח"ב אות ש' סי' קי"ב שצוותו ככרוכיא על מה שנוהגים המון העם שבמקומם לתת מתנה בשבת לחתן וכלה מטבעות זהב וכסף שאינם מנוקבים):

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה