אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן רפט

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן רפט

סימן רפו

רפ"ט ס"א כתב הברכ"י אות ב' שמנהג עיה"ק ירושלים ת"ו לקדש בשחרית מיושב. ועי' לעיל סי' רע"א סעיף יו"ד בהג"ה:

רפ"ט ס"א וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה. כתב הברכ"י לעיל סי' רע"ג אות ב' דכשהולכי' בשחרית דשבת לבקר חתן או אבי הבן וכיוצא ומקדשין ואח"כ מביאין מיני מתיקה ומגדים וכיוצא ואין שם פת הבאה בכיסנין צריך בעל נפש למנוע עצמו מלאכול כי מה שהמקדש שותה כל הכוס דחשיב כמקום סעודה (עי' מה שכתבתי שם סעיף ה') לא מהני אלא להמקדש לבדו ע"ש והזכו"ל ח"א אות ק' הביא דבריו ואח"כ כתב משם הרב מהר"י כולי בספר מעם לועז פרשת יתרו דף קצ"ז דמהני גם לכל הקהל למיהוי קידוש במק"ם אפילו לכתחילה ואם המקדש לא שתה כל הכוס וטעמו הקהל בין כולם שיעור רביעית רביעית מהני בדיעבד למיהוי קידוש במק"ס:

רפ"ט ס"ב במקום שאין יין מצוי (ולדעת הט"ז לעיל סי' רע"ב סק"ו הוא הדין כשהיין ביוקר) הוי שכר (ביר"א) ושאר משקין חוץ מן המים חמר מדינה ומקדשין עליו. כתב הפרישה שאינו נכון מנהג המקדשים על יין שרף משום שאינו חמר מדינה. והמג"א לעיל סי' רע"ב סק"ו כתב שאין מקדשין על יי"ש אלא במדינות שרוב שתיית ההמון בכל יום הוא יי"ש ובסוף דבריו רמז לסי' רע"א סעיף י"ג וביאר דבריו המחה"ש דר"ל טעם נוסף לאסור קידוש על היי"ש דהא מבואר שם דצריך המקדש לשתות מלוא לוגמיו דהיינו רוב רביעית (דשיעור הכוס דקידוש דשחרית נמי בעי רביעית כמ"ש שם סעיף י"א) ואין דרך לשתות יי"ש הרבה כ"כ בפעם אחת וכו' ואע"ג דהט"ז לעיל סי' ר"י סק"א כתב דביי"ש אין צריך שיעור רביעית לברכה אחרונה ודי במה שהוא שיעור שתיה לרוב בני אדם וא"כ ה"ה לענין קידוש אולם המג"א לטעמיה אזיל שכתב בסי' ק"צ סק"ד לענין ברכה אחרונה דגם ביי"ש שיעורו רביעית (וכן המנהג וכמ"ש בתשו' בית יהודה ח"א או"ח סוף סי' ז'). וכ"כ בתשו' בית יעקב סי' נ"ז דלא יצא י"ח קידוש ביי"ש אלא כשאפשר לו לשתות כשיעור שלא בהפסק גדול דהיינו תוך שיעור שתייה רביעית או תוך כדי אכילת פרס לדעת יש אומרים כמ"ש בסוף סי' תרי"ב ואז מצטרף כמ"ש בסי' תע"ב סעיף ט' אעפ"י שאינו שותה בפעם אחת. וכן כתב בשערי תשו' סי' רע"ב סק"ב ובסי' זה סק"א משם הא"ר דבעינן כנז"ל ולדעת יש אומרים בסי' רע"א סעיף י"ד מהני ג"כ כשיטעמו גם המסובין ובין כולם יהיה שיעור וסיים השע"ת על זה דמה שנותנין לפני אחד כוס קטן שאין בו רביעית והוא מקדש עליו בפ"ע אינו נכון וכ"כ החיי אדם כלל וא"ו דין י"ח דאם חביב לו יי"ש יזהר שיחזיק הכוס רביעית וישתה מלא לוגמיו. וכתב מהר"ל הורוויץ בליקוטי צבי דף כ"ג שגם לדעת הט"ז בסי' ק"צ הנז"ל אפשר דזה דוקא לענין ברכה אחרונה ולא לענין לצאת י"ח קידוש וכ"כ בקונטריס ארץ חמדה באזהרות אות י"ד וכתב באר"ח שם משם זקן ביתי הרב הקדוש מהר"ר שמעון מיעריסלאב זצ"ל שהמקדש על יי"ש ממ"נ אינו נכון דאם שותה כוסו בבת אחת הוי גרגרן ואם לאו אינו יוצא י"ח קידוש ודפח"ח. ובפרט פה ארץ ישראל ת"ו צריכים ליזהר בזה ביותר כי היין מצוי לרוב והוא בזול כפליים מהיי"ש (ובפסחים דף ח' ע"א איתא שכא"י רגילין כיין ובבבל רגילין בשכר ועי' תוס' שבת דף מ"ז ע"א ותוס' חגיגה דף כ"ה ע"א ד"ה בגלילא וכו' שבגליל היין מצוי הרבה והוא בזול):

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה