ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן רנג
רנ"ג ס"א כירה שהיא עשויה וכו' ויש אומרים וכו' וכתב מור"ם דנהגו להקל כסברא האחרונה. כתב מאריה דארעא דישראל הגאון מהר"מ בן חביב בתשו' כת"י הובא בתשו' וכור ליצחק סי' ע"ד דף קי"ג דמה שאנחנו הספרדים נוהגים להשהות התבשיל של ליל שבת שנתבשל כל צורכו על גבי כופח הגם דסתם תבשילין דידן מצטמק ויפה לו והם על גבי כופח שהוא מקום שפיתת קדירה אחת ואין היתר אפילו ע"י גריפה וקטימה לדעת הרי"ף והרמב"ם (היא סברא הראשונה דמרן ז"ל סתם בתחילה כוותייהו), על כרחין לומר שנתפשט המנהג שלא כדבריהם אלא כדעת היש או' שהם רש"י ור"י והר"ן והתוספות והרב המגיד וסמ"ג וסמ"ק ודעמייהו שהובאו בב"י דס"ל דמותר להשהות תבשיל שנתבשל כל צורכו והוא מצטמק ויפה לו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה וכיון דשרי על גבי כירה שאינה גרו"ק. הוא הדין נמי דשרי להשהות על גבי תנור או כופח שאינם גרו"ק וכמ"ש מרן בב"י משם הר"ן דבכולהו גווני דשרי להשהות על גבי כירה שאינה גרו"ק שרי נמי להשהות על גבי תנור או כופח שאינם גרו"ק וכו'. וכתב על זה הרב זכור ליצחק בדף הנז"ל ריש ע"ג דהגם דאנחנו הספרדים אזלינן בתר מרן ז"ל בכל הוראותיו. מ"מ אפשר כי בנדון זה היה כן המנהג מימי קדם כדעת היש או' (עי' נכללים סי' ה' וסי' ז') משום כבוד ועונג שבת כמ"ש מרן בב"י משם הרא"ש. וז"ל הב"י וכתב הר"ן בפרק כירה שהרז"ה פסק כמאן דאמר להחזיר תנן אבל להשהות אעפ"י שאינו גרוף וקטום. מיהו ה"מ בתבשילי' שאין צימוקם יפה להם אבל בתבשילים שצימוקם יפה להם וכו' אם נתבשלו כל צורכן איכא מ"ד בגמרא (שבת דף ל"ז ע"ב) מותר ואיכא מ"ד אסור וכל כהאי גוונא במנהגא תליא כדמשמע בגמרא (דלבני מדינתאי דמקרבו לרב ושמואל אסיר. ולבני מערבא דמקרבו לרבי יוחנן מותר) ואנן דלית לן מנהגא נקטינן כבני מערבא דשרי (עי' במלחמות להרמב"ן שם) וכתב הרא"ש ובשביל שרבו הדיעות בהאי פיסקא וישראל אדוקים במצות עונג שבת ולא ישמעו להחמיר. הנח להם במנהג שנהנו על פי הפוס' כחנניה עכ"ל הב"י. וכן נוהגים אצלינו בתבשילים שלצורך הלילה כנז"ל. והחמין שלצורך מחר טומנין בתנור כדלקמן סוף סי' רנ"ט. ויש נוהגים להניח תבשילי הלילה עם החמין שלצורך מחר על גבי כירה קטומה בפחם דק רק דוגמת נעורת של פשתן הדקה שפסק הרמב"ם פ"ג מהלכות שבת הלכה ד' דמהני כמו אפר: