אור ברסלב
ארץ חיים חלק אורח חיים › סימן רמח

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אורח חיים · סימן רמח

סימן רמ

רמ"ח ס"נ היכא דמותר להפליג מערב שבת (כגון לדבר מצוה. או בנהרות וכו') אם נכנס בספינה מערב שבת וקנה בה שביתה. אעפ"י שמפלגת בשבת מותר והוא שנא יצא מהספינה מעת שקנה שביתה. כתב מרן בבית יוסף סוף ד"ה ומ"ש רבינו משם בה"ג וכו' וז"ל והריטב"א בריש פרק מי שהוציאוהו על אבעיא דתחומין למעלה מעשרה דלא איפשיטא כתב שרבינו הגדול (הרמב"ן) והר"י ז"ל פסקו דלקולא נקטו לה דספיקא דרבנן היא (עי' מ"ש מרן בב"י לקמן סי' ת"ד משם הריטב"א) ועל כן התיר רבינו (הרא"ה) ליכנס בספינה של עכו"ם בשבת וכן לירד ממנה בהגיעה ליבשה בשבת שהרי לא קנו שביתה בים למעלה מעשרה וכן פסקו התוספות. ומה שנהגו העם ליכנס בספינה בשבת שהולכין ומקדשין שם מערב שבת כדי שיקנו שם שביתה למעלה מעשרה. לא היה צריך. דכיון דאין שביתה למעלה מעשרה. הרי בלא זה יכולין ליכנס שם בשבת. אלא שאם רוצים לקנות שביתה למעלה מעשרה כדי שאם יגיעו למחר בנמל שיהיו רשאין ליכנס שם ויהיו כבני העיר ואילו היתה שביתתם בביתם לא היו זזין ממקומם מתוך הספינה שהרי חזרו למטה מעשרה והרחיקו מתחומן. ואף לפי חיטה זו. צריך היה כי אותן שקידשו בספינה שלא יחזרו אח"כ ליבשה בשבת. שאם כן כיון שלא קנו שביתה בספינה למעלה מעשרה. הרי הם קונים שביתה ביבשה, ומה הועיל להם מה שקידשו בספינה, הא ודאי לא מעלה ולא מוריד עכ"ל הריטב"א יסיים על זה הבית יוסף דלענין הלכה דבר זה תלוי במנהג. במקום שנהגו היתר מותר. במקום שנהגו איסור אסור עכ"ל, ובסוף ד"ה ומ"ש רבינו ור"י אטר וכו' כתב וז"ל והרמב"ן נתן טעם להא דאין מפליגין פתות משלשה ימים קודם השבת וכו' מפני שנראה כמו שמתנה עם העכו"ם לחלל שבת וכו' (דלא כטעם הפוסקים ז"ל משום עונג שכת וכו' שכתב מרן ז"ל בש"ע לעיל סעיף ב') ודוקא כשהספינה לא היתה הולכת לולי ישראל וכו' ובספינה גדולה שרובה עכו"ם. ובלא ישראל היתה הולכת. מותר להפליג בערב שבת. ואפילו בשבת. בים הגדול שהוא למעלה מעשרה. והרב המגיד כתב בפרק ל' מהלכות שבת הלכה י"ג שעכשיו נהגו להפליג אפילו בים הגדול בערב שבת ובשבת. והרמב"ן חיפש עליהם זכות וכו' ובעל נפש יחוש לעצמו וכו' וכ' ע"ז הב"י דכבר היה אפשר ללמד עליהם זכות דכולהו חשיבי לדבר מצוה לדעת רבינו תם (דלא מיקרי לדבר הרשות אלא כשהולך לטייל וכן פסק מור"ם בהג"ה לקמן בסוף הסימן. ועי' מ"ש מרן ז"ל בש"ע לקמן סי' תקל"א סעיף ד') אלא שאין נראה כן מדברי הפוסקים ולענין הלכה במקום שנהגו היתר אין מוחין בידם כיון שיש להם על מה שיסמוכו עכ"ל. ובמג"א ס"ק י"ט כתב משם איש ירושלים הרלב"ח ז"ל בתשו' סי' כ"ח שכבר נתפשט המנהג להפליג בספינה אפילו בשבת ועי' רלב"ח שם דקאי על דברי הרא"ה והרמב"ן הנז"ל וכונתו אף בלתי קנין שביתה וכמ"ש הריטב"א כנז"ל וכ"כ הגאון רבי זלמן ז"ל בש"ע שלו בקונטריס אחרון לסי' רמ"ח סק"ה משם הרלב"ח ועי' תשב"ץ ח"א סי' כ"א ובחוט המשולש למהר"א בן טווא שבסוף התשב"ץ סי' י"א ובבית יהודה ח"ב סי' ל"ה ובנדיב לב ח"א או"ח סי' י"א. והנה הרב פתח הדביר בסי' זה אות יו"ד האריך בזה. ומסקנתו דהגם דאנן בני ספרד נגררים אחר הוראות מרן ז"ל וידוע כי דעת מרן ז"ל בש"ע לאסור להפליג בערב שבת אלא לדבר מצוה ממש וכמ"ש בסעיף ד' דהעולה לארץ ישראל וכו' כיון דדבר מצוה הוא וכו' משמע דוקא לדבר מצוה ממש. ואפילו מה דהתיר לדבר מצוה היינו דוקא בערב שבת. אבל היכא דהספינה תפליג בשבת צריך דוקא קנין שביתה מערב שבת ושלא יצא מהספינה מעת שקנה שביתה שם וכמ"ש בסעיף ג' גם לקמן סוף סי' של"ט פסק לאסור ליכנס בספינה בשבת כשהיא שטה על פני המים ואינה קשורה כמנהג הספינות העומדות בנמל משום דנראה כשט ע"פ המים אפילו אם אינה יוצאה הספינה חוץ לתחום (וכן פסק לקמן סי' תרי"ג סעיף וא"ו דאסור אפילו לדבר מצוה ממש ועי' נתיב חיים סי' זה ס"ק י"א באורך) מ"מ כיון שכבר נהגי להפליג בספינה אפילו בשבת בלתי קנין שביתה ואפילו אינו לדבר מצוה ממש אלא שאין ההליכה לטייל ובדברי הפוסקים מבואר כי הוא מנהג קדמון קדמון הרי ידוע דבמנהג קדמון להתפשטות הוראות מרן ז"ל אזלינן בתר המנהג אפילו להקל נגד פסק מרן ז"ל (עי' נכונים סי' ה') וכ"ש בנ"ד דמרן ז"ל גופיה בב"י תלה הדבר במנהג כנז"ל. ולכן אין לנו למחות ולבטל המנהג. אך שיהיה דוקא באופן שהספינה של גוים. ומלחיה גוים. ורוב האנשים ההולכים בה הם גוים וגם שלא לירד ממנה בהגיעה לנמל באותו שבת עצמו שעלה בו לספינה כמתבאר מדברי הרמב"ן והריטב"א הנז"ל. וכמ"ש הרב חוט המשולש הנז"ל סי' י"ב באורך משם הרמב"ן וכמ"ש הבית יהודה סי' הנז"ל על מנה בני מדינתו בזה שפסק ככל הנז"ל להלכה למעשה. וכן מותר להלוך בכל הספינה מטעם דנקטינן אבעיא דתחומין למעלה מעשרה לקולא לגמרי אפילו לא שבת מבעוד יום באויר מחיצות וכמ"ש הריטב"א שם (ועי' בדק הבית לקמן סי' ת"ה) עד כאן קיצור דברי הרב פתח הדביר ע"ש וכתב עוד באות ט' שבמקום שהולכין בספינה קטנה מהנמל לעלות להספינה צריך שהספינה הקטנה ג"כ תהיה של גוים ומלחיה גוים ורוב ההולכים בה גוים וכמ"ש בכסא אלי' לקמן סוף סי' של"ט (לענין הירידה מן הספינה לתוך ספינה קטנה) ובנדיב לב הנז"ל. וכתב הרב תפארת ישראל על המשניות בקונטריס כלכלת שבת שבריש סדר מועד דף ל"ג דאנית הקיטור שבזמנינו יש לה דין ספינת הרוח ממש הגם שיש באנית הקיטור מלאכת הבערת האש וכו' אך בעגלת הקיטור ההולכת במסילת הברזל אין שום היתר ח"ו וכמ"ש בתפארת ישראל שם ובחתם סופר חלק ששי סי' צ"ז ובמנחת קנאות למהרצ"ח דף ט' ובתשו' שמו משה למהר"מ פארדו או"ח סי' ו':

רג"א ס"ב בהג"ה ומסתפרין כל היום אפילו מספר ישראל. כתב מרן בב"י כי כן המנהג. גם מורינו הרב המבי"ט ח"א סוף סי' רס"ז כתב כי כן מנהגינו ובסי' רס"ח כתב שהרב רבי יוסף יצ"ו נתן טעם למנהג ע"ש ועי' יד אפרים וחק"ל או"ח סוס"י פ"ח:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה