ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן רלה
רל"ה ס"א זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים וכו'. כתב הרב פתח הדביר אית ג' דלפי מה שאנו נוהגים בענין בין השמשות כהגאונים והפוסקים שהביא הש"ך ביו"ד סי' רס"ו ס"ק י"א (ויובא בעזהש"י באורך לקמן סי' רס"א סעיף כ') כשקוראים ק"ש אחר שעבר זמן רביע שעה משקיעת החמה שאינה נראית על הארץ. שפיר יוצאים ידי חובה ואין צורך לחזור ולקרות ק"ש בלילה (וכתב השע"ת סק"ב דכתבו בשם האריז"ל דיש להתפלל תפילת ערבית כעת שהוא קרוב ליום יותר ממה שהוא קרוב ללילה ובשלמי צינור דף ק"ם ע"ב ודף קס"ג ע"ג כתב כי כן הוא בפירוש בזוהר חדש פרשת בראשית דף י"ז על פסוק ויטע ה' אלד"ים גן בעדן ובשאר מקומות כזוהר וכתב המ"י ריש דרושי הסליחות כי חסידי ארץ ישראל נוהגים כן):
רל"ה ס"א (ואם הציבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשיגיע זמן קירא ק"ש בלא ברכות. כתב הרא"ש ריש ברכות וז"ל שאלו מרב האי ז"ל. (הובא בשו"ת הגאונים שערי תשובה סי' ט"ו לענין ציבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים. ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לצלויי בהדייהו ולשבוק ק"ש עד צה"כ או לעכובי עד צה"כ ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפילה. והשיב (רבנן) בארץ ישראל עושין כן. מתפללין של ערבית ואח"כ קורין את שמע בזמנה ולא אכפת להו למסמך גאולה לתפילת ערבית וחזינן דק"ש בעונתה דהיינו בצה"כ עדיף ממסמך גאולה לתפילה היכא דלא אפשר לצלויי עכ"ל והובא בקיצור בטור וב"י ועי' מרדכי פרק תפילת השחר אות צ' משם רב האי ז"ל וב"י לעיל סי' רל"ג ד"ה ומ"ש והוא):
רל"ה ס"א (איתא בברכות דף י"ד ע"ב דבמערבא אמרי בערבית התחלת פרשת ציצית וסופה דוקא (משום דלילה לאו זמן ציצית כדלעיל סי' י"ח) דהיינו ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ני ה' אלדי'יכם יכם אמת. וקאמר אביי דאנן אתחולי מתחלינן דקא מתחלי במערבא וכיון דמתחלינן מיגמר נמי גמרינן. וכתב בתשו' חתם סופר או"ח סי' יו"ד דהרשב"א בחידושיו שם הקשה ממאי דקי"ל במגילה דף כ"ב (הובא כמג"א לעיל סי' נ"א סק"ט) דכל פסיקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. וי"ל כיון דאשכחן פסיק שלם כזה בפרשת אחרי מות סי' י"ח פסוק ב' לית לן בה ע"ש ועי' קידושין דף ל' ע"א):