ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן רד
ר"ד ס"ה שמרי יין וכו'. כתב הגאון מהר"ש קלוגר בסוף ספר סת"ם בקונט' פרט ועוללות בהשמטות להלכות קה"ת דף פ"ו ע"א דבארץ ישראל שורים צימוקים במים ארבעים יום ואחר כך נותנים הצימוקים עם מי השרייה ליורה ועושים מהזיעה יין שרף ונשאל לענין הברכה על הפסולת הנשאר אחר הילוך היי"ש והוא ראוי לשתיה אם דינו כהיי"ש או כיין צימוקים. והשיב דלפי. יש לו דין שמרי יין דאו"ח סי' ר"ד סעיף ה' (ועי' מה שאכתוב בעזה"י כחלק יו"ד סי' של"א סעיף פ"א):
ר"ד ס"ו תמד שעושים מחרצנים וכו' אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפילו נתן ג' מדות מים ולא מצא אלא ג' או פחות מברכין עליו בורא פרי הגפן עי' תשו' מורינו הרב מהריט"ץ סוף סי' כ"ב שחולק על זה ופסק לברך שהכל לאפוקי נפשין מפלוגתא אפילו בנדרכו ברגל כל שמצא פחות מארבעה ע"ש (ועי' מה שאכתוב בעזה"י בחיו"ד סי' של"א סעיף ס"א):
ר"ד ס"ז עי' באה"ט ס"ק י"ב לענין אם צריך לברך ברכה אחרונה על שתית הקאו"י שמחמת חמימותה רגילין לשתותה לאט לאט ושוהין מתחילת השתיה עד סופה טפי מרביעית וכו'. וכתבו הברכ"י אות ה' ובספרו מורה באצבע סי' ג' אות צ"ו והרב קול אלי' ח"ב או"ח סוף סי' ח' כי פשט המנהג בארץ הצבי שלא לברך:
ר"ד סי"א ורדים וכו' שמרקחים בדבש וכו' בורא פרי האדמה. עיין בתשו' מורינו הרב סמא דחיי או"ח סי' ד' שיש אומרים שעל מרקחת ורדים יברך שהכל. וכתב הברכי יוסף אות ז' כי כן פסק גאון ירושלים הרב מהר"ר יעקב מולכו ז"ל וכתב הרב חסד לאלפים אות ח' כי כן המנהג (ועי' מה שכתבתי לעיל סי' ר"ב סעיף ג'):
ר"ד סי"ב מיני דבש שמבשלים אותם ונותנים בהם חלב חטה כדי לדבק ועושים מהם מיני מתיקה אינו מברך בורא מיני מזונות. כתב גאון ירושלים הרב אדמת קודש ח"ב או"ח סי' ח' דעל הלעקי"ך שעושים מבצים וצוקאר וחלב חטה צריך לברך מזונות כיון שהחלב חטה מכשיר ומתקן ומטעים אותם לאכילה מלבד מה שהוא מדבק ומקפה אותם וכמ"ש הפר"ח בספרו מים חיים בקונט' התשובות סי' ח' ועי' באה"ט לקמן סי' ר"ח סעיף ג' סק"ג ובתשו' מורינו הרב סמא דחיי או"ח סי' ה' (ועי' פתח הדביר סי' ר"ח אות ג' שמתשו' הרמב"ם בפאר הדור סי' קל"ג אין סתירה לזה) וכן מנהגינו: