ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קצג
קצ"ג ס"א מברך היודע ויוצא השני אם מבין לשון הקודש אלא שאינו יודע לברך וכו'. כתב השכנה"ג הגהב"י אות ב' וז"ל ומיהו המנהג כרש"י ז"ל (הובא בבית יוסף) בכל מה שהנשים חייבות בין בתפילה (עי' מג"א לעיל סי' ק"ו סק"ב וסי' קכ"ד סק"ג) בין בבהמ"ז סומכות על מה ששומעות מפי אחרים שמכוונין להוציא הנשים ואעפ"י שאין הנשים מבינות כל עיקר עכ"ל וכ"כ המג"א סק"ב משם הדרכי משה דנוהגים כדעת רש"י שהנשים יוצאות אעפ"י שאינן מבינות. ועי' ברכי יוסף לעיל סי' קפ"ה סעיף ג' אות ג' דמ"ש מרן ז"ל שם יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו עכ"ל היא דעת הכלבו סי' כ"ה שהובא בבית יוסף שם. ובכלבו שם מבואר דזה הוא לפי המנהג כהפוס' דהנשים יוצאות בשמיעה אעפ"י שאינן מבינות לה"ק ומשו"ה כתב שם מרן ז"ל בלשון יש מי שאומר להידיענו דהוא מחלוקת ובסי' קצ"ג סתם כהחולקים ע"ש ועי' בכללים סי' כ"ג. ועכ"פ המנהג הנז"ל הוא מנהג קדום כנזכר בכלבו והיינו טעמא דנהגינן בזה דלא כפסק מרן ז"ל בסי' קצ"ג וכמ"ש בכללים סי' ה'. וע"ש סי' ז':