ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קמט
קמ"ט ס"א אין הציבור רשאים לצאת מביהכ"נ עד שיצניעו ס"ת. כתב המג"א סק"א דהיינו במקום שמצניעים אותה אחר ובא לציון כמ"ש לעיל סוף סי' כ"ה וכתב השומר אמת סי' י"ב אות י"ט דף כ"ז דבארץ הצבי (פה צפת ת"ו) אומרים גם קדיש תתקבל בעוד ס"ת על הבימה וכן משמע מהבית יוסף סוף סי' קמ"ט ממה שהשיב על דברי הגאון ז"ל:
עוד כתב בספרו ויקרא אברהם בקונטריס אמר שומר סי' ס"ג דף קט"ז ע"א שהפסוקים שובה למעונך וכו' ובנוחה יאמר וכו' אין אומרים אותם בא"י לא בשבת ויו"ט וכדמוכח מהרוקח סי' שס"ב:
קמ"ט ס"א וילווהו למקום שמצניעים אותו שה. כתב המג"א סק"ג משם האריז"ל דהוא הדין כשמוציאין אותו ילווהו עד הבימה עכ"ל. וכמ"ש במסכת סופרים פרק י"ד הלכה י"ד דכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כשהיו מוציאין את התורה ומחזירין אותה היו הולכין אחריה מפני כבודה:
וביש"ש סוף ב"ק בקונ' חילוקי מנהגים סי' מ"ט כתב וז"ל בני בבל מכבדים את התורה בכניסתה בני ארץ ישראל נותנים לה כבוד ביציאתה ובכניסתה כתורה וכהלכה שנאמר (נחמיה ח') וכפתחו עמדו כל העם עכ"ל ועי' סוטה דף דף ל"ט ע"א ובטור וב"י לעיל סוס"י קמ"ו
ק"ג ס"ב אין בונים ביהכ"נ אלא בגבהה של עיר וכו' וגג שהוא משופע וכו' ובסעיף ג' מי שהגביה ביתו יותר מביהכ"נ וכו'. עי' אחרונים על מה שאין העולם נזהרים בזה ובמחזיק ברכה אות ב' כתב משם רבינו המאירי על שבת פ"ק דאם סיבת הגבהת הבתים אינו דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות מותר. ועי' בכללים סי' ד':