ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קלט
קל"ט ס"ב מי שאינו יודע לקרות צריך למחות בידו שלא יעלה לס"ת ואם צריכים וכו' אם כשיקרא לו הש"ץ מלה במלה יודע לאומרה ולקרותה מן הכתב יכול לעלות ואם לאו לא יעלה. כתב המג"א סק"א וז"ל ומשאת בנימין סי' ס"ב מתיר אפילו אינו יכול לקרות מתוך הכתב וכמו שכתבתי בסעיף ג' עכ"ל ובסעיף ג' על מ"ש מרן ז"ל דסומא אינו קורא לפי שאסור לקרות אפילו אות אחת שלא מן הכתב כתב שם המג"א סק"ד וז"ל ובמשאת בנימין האריך להוכיח שהאידנא שהש"ץ קורא מותר לקרותו וכו' והב"ח כתב וכבר נהגו לקרות סומא בפני גדולי עולם ולא מיחו כי סמכו על מהרי"ל (הובא בהג"ה סעיף ג') שפסק כך וכן נראה עיקר מיהו סומא עם הארץ אין לקרותו דאפילו לא היה סומא לא היה נכון לקרותו אלא שנהגו כך ולכן סומא עם הארץ אין לקרותו עכ"ל הב"ח ולא נהגו לדקדק בזה דמסתמא כל אדם יכול לקרות עם הש"ץ עכ"ל המג"א. גם הט"ז לקמן סי קמ"א סעיף ב' פסק דיכול סומא לעלות מטעם דהש"ץ קורא ושומע כקורא ע"ש וכבר האריכו בזה האחרונים ז"ל:
והנה הגאון חיד"א ז"ל בספר לדוד אמת סי' ה' סוף אות ט' כתב שנהנו בארץ ישרשל להעלות לס"ת את האנוסים שאינן מכירים כלל צורת האותיות ומתפללין בלע"ז רק למדו ברכות ס"ת עכ"ל. ובתשו' חקרי לב מהדו"ב חו"מ סי' ד' דף ק"פ ע"ב וע"ד הובא דברי הרב מהר"מ סוזין ז"ל שנהגו בכל ארץ ישראל להעלות סומא לס"ת ודלא כפסק מרן ז"ל גם הרב מהר"י עטייה בספרו רוב דגן בקונטריס אות לטובה סי' ל"א כתב כי כן הוא מנהג כל ארץ ישראל להתיר עליית סומא לס"ת וכ"כ בספר תקנות ירושלים או"ח אות כ"א שנוהגים בירושלים ת"ו שסומא עולה לס"ת (ושם בהשמטות דיני גיטין אות ג' איתא שמדברי הרב זרע אברהם אה"ע סי' י"ג דף מ"ד ע"ב מוכח להדיא שבזמנו ז"ל היו נוהגים בירושלים לאסור סומא לס"ת) ופה עיה"ק צפת ת"ו נוהגים האידנא שאין סומא עולה לס"ת וכמ"ש בתשו' ויקרא אברהם או"ח סי' ד' שראה בעיניו בצפת בת"ח כהן וזקן דמיום שנסתמא לא העלוהו לס"ת: