ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן קלא
קל"א ס"א כתב הרב חסד לאברהם אזולאי ז"ל בהגהות כת"י קדשו על הלבוש שבכל ארץ ישראל נהגו עפ"י האריז"ל שאחר חזרת הש"ץ התפילה יאמרו הקהל יחדיו הוידוי ואח"כ י"ג מדות ואח"כ נפילת אפים עכ"ל ומקדימים נפ"א לוהוא רחום וכמ"ש בשע"ת סק"א:
קל"א ס"ב בהג"ה יש אומרים דאין נפ"א אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים וכו'. עי' בית יוסף שהביא כן משם הרוקח וכתב על זה דאם קבלה נקבל ואם לדין יש חשובה. ובשכנה"ג הגהב"י אות ד' כתב משם תשו' כת"י למורינו הרב מהר"ר אלישע גאליקו ז"ל דאפילו במקום שאינו קבוע לתפילה ואין שם ס"ת נופלים על פניהם וכתב השכנה"ג כי כן היה נוהג מורו הרב הוא מורינו מהרימ"ט ז"ל וכתב הברכ"י אות א' דהכי נהגינן (ועי' משפט צדק ח"ג סי' י"ט).
קל"א ס"ד בהג"ה ולא מקרי חתן וכו'. עי' באה"ט ס"ק י"ד וברכ"י אות ה' וכתב הברכ"י שם בסוף האות וז"ל מנהגינו בארץ הצבי שהנישואין סמוכים לתפילת השחר או לתפילת מנחה ובתפילה שהנישואין אחריה אין נופלין על פניהם:
קל"א ס"ז ומנהג פשוט שלא ליפול על פניהם בכל חודש ניסן ולא בט"ב ולא בין יו"כ לסוכות. כתב הרב חיים שאל ח"ב סי' ל"ה אות ב' דמלשון מרן ז"ל מוכח להדיא דאחר אסרו חג דסוכות נופלים על פניהם. אמנם נהגו אפילו בארץ ישראל אתריה דמרן ז"ל שאין נופלים ע"פ ממוצאי יו"כ עד סוף חודש תשרי (וכמנהג שהובא בכלבו סי' מ"ב ובשו"ת הגאונים שערי תשובה סי' שלט. גם מורינו הרב הדר היום דף מ"ו כתב כי כן נהנו ועי' מ"ש מרן ז"ל לקמן סי' תצ"ב] ע"ש באורך וקצת דבריו הבאתי בכללים סי' וא"ו ע"ש:
קל"א ס"ז כתב המחזיק ברכה אות ה' שהמנהג פשוט בארץ ישראל שאומרים נפ"א בט"ו באייר וכתב השלמי ציבור דף קנ"א ע"ג דהוא הדין בי"ג בסיון כיון דבארץ ישראל ליכא ספיקא דיומא: