ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן מו
מ"ו ס"ו יש נוהגים לברך הנותן ליעף כח ואין דבריהם נראין. כתב המג"א משם הכנה"ג שחכם אחד העיד ששמע כי מרן ז"ל בסוף ימיו חזר בו מזה ואמר אותה בשם ומלכות וכן דעת האריז"ל ע"ש וכתב השולחן גבוה סק"ך דכן נוהגים בירושלים ת"ו ת"ו גם הברכי יוסף אות י"א כתב כי כן נתפשט המנהג בגלילותינו ע"ש ועי' בכללים סי' י"ג:
מ"ו ס"ח כל הברכות האלו אם לא נתתייב באחת מהן כגון שלא שמע קול תרנגול וכו' אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם וכתב מור"ם דיש אומרים דמברך וכו' וכן המנהג וכו'. כתב הברכי יוסף אות י"ב שמנהגינו ג"כ עפ"י האריז"ל לברך כולם בשם ומלכות חוץ מברכת על נט"י. ולעיל סי' וא"ו אות ג' כתב משם האריז"ל דגם אשר יצר לא יברך והכי נקטינן (ודלא כמ"ש מור"ם לעיל ריש הי' ד') גם הרב תפילה לדוד סי' קי"ב כתב כי כן מנהג ירושלים ת"ו לברך כולם עם ברכת התורה חוץ מעל נט"י ואשר יצר. וכמ"ש בכללים סי' י"ג דמנהג א"י ת"ו ללכת אחר הכרעת האריז"ל אפילו נגד פסק מרן ז"ל. וכ"ש בנ"ד שמצינו למורינו הרב המבי"ט ח"א סי' ק"פ שכתב דאנחנו נוהגים כהפוסקים דמצריכים לברך ע"ש (וכ"כ הרב מהר"י צאמת בתשו' הובא באבקת רוכל למרן ז"ל כי' נ"ד) ובמנהג קבוע וקדום להתפשטות הוראות מרן ז"ל אזלינן בחר מנהגא וכמ"ש בכללים סי' ה'. ואפילו בענין ברכות וכמ"ש בכללים סי' יו"ד:
וכתב השיורי ברכה אות ד' דנהגנו עפ"י האריז"ל שלא לברך בט"ב ויו"כ ברכת שעשה לי כל צרכי. (אך מי שהוא אבל אעפ"י שאינו טפל מנעלים של לבדים צריך לברך וכמ"ש בספרו קשר גודל סי' כ' אות י"ט):
וכתב עוד השיו"ב אות ט' משם הרמ"ז פ"ד דמגילה מ"ו דהסכמת רבנן קשישאי דארץ ישראל דסומא מותר לברך פוקח עורים והכי נקטינן: