ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן לו
ל"ו ס"א צריך וכו' שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ולא תדמה לאחרת וכו'. כתב הטור יו"ד סי' רע"ד משם הרא"ש בתשו' כלל ג' סי' י"א וז"ל צורת האותיות אינן שוות בכל המדינות והרבה משונה כתב ארצינו ארצינו מכתב הארץ הזאת ואין פיסול בזה השינוי רק שלא יעשה ההי"ן חתי'ן. ביתי"ן כפי'ן. כמו שמפורש בגמרא עכ"ל (וכתב התוי"ט בדברי חמודות על הלכות ס"ת להרא"ש אות מ"ז דמשו"ה אינו חושש לבאר צורתן) וכ"כ רבינו מנחם המאירי בחידושיו על שבת דף ק"ד ובחיבורו קרית ספר דף וא"ו ע"א הובא בתשו' מהרד"ך בית א' חדר ל"א שצורות האותיות המשתנות מצרפת לספרד וכיוצא אין שינויין פוסל מזה לזה (ועי' אוצר הכבוד לרבינו טודרום הלוי על חגיגה פ"ב דף ל"ב ע"ב) ובתשו' מורינו הרב מהר"מ גלאנטי סוף סי' קכ"ד כתב דכל מה שאינו מעכב מדינא בענין צורת האותיות לא הביא מרן ז"ל בשלחן ערוך ולא כתב אלא מה שמעכב כגון הא דסי' ל"ו סעיף ב' כל אות צריכה להיות גולם אחד לכך צריך ליזהר בנקודה שעל האל"ף וכו' שיהיו נוגעות באות וכו' (ועי' מה שכתבתי לעיל סי' ל"ב סי"ת):
ובתשו' מעיל שמואל סי' ב' דף ה' ריש ע"ב כתב שהשינוים שבין כתיבת האשכנזים ובין כתיבת הספרדים אינן פוסלין ושתי הצורות כשרים לאלו ולאלו וכ"כ בתשו' אור ישראל סי' מ"ז וסי' נ"א. וכן מוכח מתשו' נודע כיהודה מהדו"ק יו"ד סי' פ' ומהדו"ת יו"ד סוף סי' קע"א ומדברי השואל בתשו' זכרון יוסף יו"ד ריש סי' י"ח. ובשו"ת שדה הארץ יו"ד סי' י"ח כתב שראה לרבני ארץ ישראל שהספרדים עולים לס"ת של אשכנזים וכן האשכנזים עולים לס"ת של הספרדים:
אך הברכי יוסף בסי' זה אות ב' כתב משם תשו' מהר"מ בן חביב ז"ל כת"י דתפילין מצורת אותיות כתב אשכנזים פסולים לספרדים ובתשובותיו בס' יוסף אומץ סי' י"א אות ב' כתב דלפי דברי מהרמב"ח הנז"ל אסור לספרדים לעלות לס"ת של אשכנזים. והרב מאמר מרדכי כרמי בספרו דברי מרדכי על או"ח לקמן סי' קמ"ג הגם שהביא תשו' הרא"ש הנז"ל מ"מ חשש לתשו' מהרמב"ח הנז"ל ואסר ג"כ לעלות לס"ת של האשכנזים ע"ש:
אכן הרב המגיה בספר פחד יצחק אות מ' דיני מזוזה דף ע' דחה דברי מהרמב"ח והמאמ"ר הנז"ל וכתב ששאלו להברכ"י ז"ל פא"פ מאיזו ראיה פסק מהרמב"ח כנז"ל ולא הוה בידיה (ועכשיו נדפס קצת תשו' קול גדול למהרמכ"ח ושה הי' ע"ח הובא תשו' הנז"ל ומבואר כם הטעם משום דככתב האשכנזים הנו"ן כפופה דומה לגימל של כתב הספרדים ודמי למ"ש הטור אה"ע סי' קכ"ה משם תשו' הרא"ש ריש כלל מ"ה לענין גט הכא מארץ מרחק ויש כו אותיות שמשתנות ממדינה למדינה וכו' ע"ש ולא הזכיר כלל תשו' הרא"ש דכלל ג' שהביא הטור יו"ד סי' רע"ד הנז"ל ועי' בספרו גט פשוט הי' קכ"ה ס"ק ש"ב ובשדה הארץ סי' הנז"ל מאי דשקו"ט בתשו' הרא"ש כלל מ"ה הנז"ל) והביא דברי המעיל שמואל וכו' הנז"ל ודעתו נוטה להתיר. וכן מסקנת הרב בית מנוחה סוף דיני תמונת האותיות דף קפ"א ע"ב וכתב כי כן מעשים בכל יום וכן נראה הסכמת הרב מהרח"ף בספר חיים ריש סי' ך' ובשו"ת חיים ביד סי' פ"ג (ועי' חיים ביד שם קצת ישוב לתמיהת הרב מור וקציעה סי' ל"ו על מה שלא הביא מרן ז"ל בכ"י צורות האותיות של כתב הספרדים זולת של האשכנזים והמו"ק שם והרב לדוד אמת סי' י"ג האריך בביאור צורות כתב הספרדים וכתוב בשער הכונות להאריז"ל סוף דרוש שני מתפילין שיש רמז וסוד לשני הצורות דכתיבת האשכנזים והספרדים לשינוים וחילוקים שביניהם כ' לכמה ציורים ושינוים וצירופים משתנים צורות האותיות):