ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אורח חיים · סימן לב
ל"ב סי"ח כתב המג"א ס"ק כ"ו משם תשו' מורינו הרב מהר"מ גלאנטי סי' קכ"ד דכ"ף פשוטה שעשאה למעלה בזוית כעין ד' ולא עגולה כשירה ואף שהרב בית יוסף לקמן סי' ל"ו כתב משם הרב יוסף איסכנדרני דפסול ואין מועיל תיקון (בתפילין ומזוזות) מ"מ כיון דהרבה קהילות וסופרים מובהקים כותבים כעין ד' נהרא נהרא ופשטיה דכל דבר שאין לו שורש בגמרא כשר בדיעבד וכו' ע"ש. ומבואר בתשו' מורינו מהרמ"ג שם כי פה בארץ הצבי כל הס"ת והתפילין כך הם וכל הסופרים העידו שכולם נוהגים לכתוב כעין ד':
ועל מ"ש מרן ז"ל לקמן סעיף כ"ה דכל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה פסולה כתב שם הפר"ח בליקוטים וז"ל היינו שלא תדמה לאות אחרת בכולה אבל אם במקצתה דומה לאות אחרת לא מיפסל כן כתב מהריק"ש בתשו' סי' קי"ג לפי דעת גדולי הפוסקים וכן דעת מרן המחבר ז"ל ביו"ד סי' רע"ד סעיף ה' (שכתב וז"ל צריך שלא תיפסל צורת שום אות עד שאינה נקראת או דומה לאות אחרת בין בעיקר הכתיבה בין בקרע בין בנקב שניקב בה בין בטשטוש עכ"ל) ודלא כהר"י אסכנדרני שהביא הב"י סי' ל"ו ודוק עכ"ל:
וכתב בתשו' דבר שמואל אבוהב סי' נ"ח שרבני צפת ת"ו פסלו בכ"ף פשוטה שגגה ארוך מרגלה (וכמ"ש הב"י בסי' ל"ו ועי' מג"א ס"ק הנז"ל וט"ז יו"ד הי' רע"ג סק"ד):
ל"ב סל"ח יעשה ארבעה בתים מעור אחד לשל ראש עי' בית יוסף ומג"א ותשו' הרמ"ע סי' ל"ח בזה. וכתב הרמ"ע שם דבודאי למצוה בעינן מעור אחד. ומ"מ אם היו מארבעה עורות מחוברים ע"י תפירה נמי כשר וכדמוכח ממשנה דכלים פרק י"ח מ"ח וכתב כי זה הוא דעת מרן ז"ל ע"ש והובא דבריו בתשו' חקרי לב מהרו"ב או"ח סוף סי' א' ע"ש ועי' שמן רוקח ח"ב סי' א'. תשו' מהר"מ מינץ אחרון סי' א'. חתם סופר או"ח סי' ה':
ל"ב סמ"ט וטוב לתפור בגידי שור. כתב השולחן גבוה ס"ק ק"ך דנוהגים בירושלים ת"ו לתפור בגידי בהמה דקה: