אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן קסה

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן קסה

סימן קסב

קס"ה ס"א מצות יבום קודמת למצות חליצה ואם אינה רוצה וכו' דינה כמורדת ויש אומרים שמצות חליצה קודמת. כתב הרדב"ז בתשו' הישנות סי' ק"ט כי בכל ספרד וכו' וארץ הצבי ת"ו ודמשק וכו' נוהגין במצות יבום וכו'. גם מורינו הרב מהר"י בי רב בתשו' סי' מ"א כתב שנהגנו לפסוק כמאן דאמר מצות יבום קודמת. וכתב חרן ז"ל בתשו' אה"ע דיני יבום סי' ב' (בנדון מעשה שהיה בעיה"ק ירושלים ת"ו כמבואר בתשו' מורינו הרב המבי"ט ח"כ סי' מ"א על אותו נדון עצמו) דבגלילותינו אנו תופסין להלכה דמצות יבום קודמת כהרמב"ם ז"ל שהוא מאריה דאתרא. מ"מ כשהיבם נשוי אשה. אפילו להרי"ף והרמב"ם וההולכים בשיטתם מצות חליצה קודמת (ועי' כספר מזבח אדמה בליקוטים דף מ"ד משם הרב אורים גדולים סי' ע"ה ואילך ופי' בית דינו של שלמה אה"ע סי' א'). עוד כתב מרן ז"ל שם סי' ד' דמי שנשבע לאשתו שלא ישא אחרת עליה ונפלה לו יבמה אסור ליבם אותה (עי' תשו' הרשב"א ח"א סי' תתי"ב ובית יוסף יו"ד סי' רכ"ח ובש"ע יו"ד בהג"ה סי' רט"ז סעיף ז' ורשד"ם יו"ד סי' צ"א ומהרימ"ט ח"א סי' קי"ח ועי' לקמן סי' קס"ט בפירוש סדר חליצה סעיף מ"ו). וכן מסקנת מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' קמ"ו דבנשבע לאשתו שלא ישא אחרת עליה ונפלה לו יבמה בעינן דוקא שאשתו תהיה מרוצה ומפויסת על היבום דאז אין כאן שבועה אך לא סגי בפיוס בדבר דאשה שכמותה מתפייסת ולא נתפייסה אלא בעינן פיוס ממש בפועל (עי' תשו' גינת ורדים אה"ע כלל כ' סוף סי' ז') ובח"ג סי' קע"ב כתב וז"ל בעיר הזאת רובם חולצים ואנחנו נוהגים ברוב הכתובות לכתוב על אחי החתן שיחלוץ עכ"ל (ובשאר דבריו שכתב שם עי' תשו' בירך משה סי' ט"ו דף ס"ה). ולאהוי נשבע לבטל את המצוה כשנשבע לחלוץ ליבמתו. כיון דבדידיה תלה רחמנא אי ניחא ליה לייבם אי ניחא ליה לחלוץ:

וכדקי"ל ביו"ד סי' רל"ט סעיף ז' ולקמן בפירוש סדר חליצה סעיף מ"ו. ואפילו נשבע על זה קודם שתפול לפניו ליבום וכמ"ש הרב המבי"ט ח"ב סוף סי' ד' משם מורינו הרב מהר"י בי רב ז"ל בתשו' סי' י"ב (ופי' בהג"ה סי' זה לקמן סוף סעיף ד' ובב"ח וב"ש שם ס"ק י"א ותשו' זרע אברהם אה"ע סי' י"ח ושבו"י ת"א סי' קכ"ד ופת"ש שם סק"י משם החח"ס). וכתב הגאון חיד"א בתשו' יוסף אומץ סי' י"ח דמה דנהוג להשביע אחי החתן שיחלוץ אין זה דרך מרווח וכו'. ולכן יש מקומות שנוהגים להתנות שאם ח"ו וכו' יתחייב לפוטרה בגט שכ"מ. וטוב מזה ומזה אשר נהגו בארץ הצבי ומצרים וטורקייא וכו' שלא לפתוח פה לשטן ולא בא בפיהם רמז מזה ובוטחים על ה' וכו' ע"ש. ומה שכתב מנהג ארץ הצבי וכו' היינו בדורות האחרונים. אך מלפנים היו נוהגים פה צפת צפת ת"ו לכתוב ברוב הכתובות על אחי החתן שיחלוץ וכנז"ל. וכן יש שהיו מתנים עם החתן שאם יפטר בלא זרע נתחייב לגרש אשתו בגט שכ"מ מעכשיו אם מתי וכמ"ש מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' נ"ה (ועי' מה שכתבתי לעיל סי' קנ"ז סעיף וא'ו). ואפשר דבירושלים ת"ו ולא נהגו כן מעולם:

קכ"ט סי"א להחזיקן בגדולים אם בדקום וכו' כצ"ל וכמ"ש בביאור הגר"א ז"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה