אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן קנד

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן קנד

סימן קמז

קנ"ד ס"ו האשה שתובעת גט בטענה שאינה ראויה להבנות ממנו וכו' ויתן נדוניתה מה שהכניסה לו וכו' עי' תשו' מורינו הרב מהריט"ץ סי' קצ"ג:

קנ"ד ס"ו ויש לו להחרים סתם על מי שטוענת וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הנז"ל:

קנ"ד ס"ז אם טוענת אין לו גבו"א וכו' ולא יתן לה כתובה. עי' ב"ש ס"ק י"ט לענין תוספת כתובה היכא דהוא מודה. ועי' תשו' הגאונים הישן סי' קכ"ב ותשו' מורינו הרב מהריט"ץ סי' קצ"ג ותשו' מטה יוסף ח"ב אה"ע סי' ה' ותשו' זרע אברהם אה"ע סי' י"ב ואדמ"ק ח"א סי' כ"ג ובני בנימין אה"ע סי' ל"ו ל"ז. ועי' עזרת נשים על סי' י"ז ס"ק י"ג:

קנ"ד ס"י נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה וכו'. עי' תשו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"ח. ועי' תשו' רא"ג מעלת הרב כמהר"ר ישמעאל הכהן הי"ו הובא בתשו' ישא איש אה"ע סי' ט"ז:

קנ"ד ס"י אלא יוציא או ישא אשה הראויה לילד כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

קנ"ד סי"א הלך בסחורה בתוך עשר שנים או שהיה הבעל חולה וכו' אין עולים להם אותו זמן מהמנין. כתב הב"ש ס"ק כ"ו משם הטור דאם הלך מחוצה לארץ לארץ ישראל מונין עשר שנים מיום ביאתו לארץ ישראל עכ"ל. וכתב הטור שם משם הרא"ש ביבמות פ"ו סי' י"ב והרמב"ן בפירושו על התורה פרשת לך לך סי' ט"ז פסוק ג' דאם הוא דר בחוצה לארץ ולא הלך לארץ ישראל כופין אותו להוציא אחר עשר שנים ודלא כהפוסקים דס"ל דדין זה אינו שייך אלא בארץ ישראל ולא בחו"ל. והכנה"ג בספרו דינא דחיי ע הסמ"ג עשין מ"ט דף ס"ב ס"ג האריך בבירור וביאור דעות הפוסקים בזה וביאור דברי המרדכי יבמות פ"ו ודברי הגהות מיימוניות פרק ט"ו מהלכות אישות אות ד' בשם אביאסף דאין דין זה שייך בחו"ל אלא בא"י ושגם בארץ ישראל אין כופין על זה האידנא מטעם שאמרו חז"ל בב"ב סוף פרק חזקת הבתים דף ס' ע"ב דמיום שחרב ביהמ"ק דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לישא אשה ושלא להוליד בנים אלא שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא א"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה. וכתב הכנה"ג שם דף ס"ג ע"א וז"ל ואפשר שעל פי זה סמכו בזמנינו זה דבין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ אין כופין להוציא ומימינו לא שמענו מי שכפה על דבר זה בכל תפוצות הגולה לא בא"י ולא בחו"ל עכ"ל. ועי' בהג"ה לעיל סעיף יו"ד ולעיל סי' א' סעיף ג'. והב"ש בסי' א' שם סק"ו הביא כן משם המרדכי לענין דין מי שעברו עליו עשרים שנה ואינו רוצה לישא אשה שכתב בהג"ה שם שלא נהגו לכוף על זה (עי' תוי"ט בפתיחה לסדר נשים) וכבר תמהו עליו הבית מאיר והכרם שלמה ואפי זוטרי שם דהמרדכי מיירי בדין שהתה עשר שנים. וכתב עוד הכנה"ג שם דף ס"ג ע"ב כי מה שהרבה בני אדם אינם נושאים אשה על נשותיהם אחר ששהתה עשר שנים ולא ילדה והם עדין לא קיימו מצות פו"ר. אפשר דסומכים על דעת הפוסקים דס"ל דבחוצה לארץ אין כופין להוציא על זה והיינו מטעם כי יש לתלות מניעת הלידה בעון חו"ל וכיון דלענין כפייה להוציא תלינן בעון חו"ל ולא כפינן ליה אף לענין לישא אחרת על אשתו תלינן בעון חו"ל ואין נושאים אשה על נשותיהם. ואפילו בארץ ישראל יש לסמוך שלא לישא אשה על אשתו מהא דגרסינן בפרק חזקת הבתים כדכתבו הגהות מיימוניות. והירא את דבר ה' וחרד על דברו. ראוי שבין בא"י בין בחו"ל אם לא קיים פו"ר שישא אשה אחרת על אשתו אחר המתין עשר שנים. כי מצוה גדולה היא עד מאד עכ"ל. ועי' תשו' מרן ז"ל אה"ע דיני נישואין סי' י"ד דאפילו בחו"ל כופין להוציא והאריך לדחות הראיה מב"ב הנז"ל. ועי' נתיבות משפט על רבינו ירוחם דף ר"ך ע"ד. ועי' תשו' מעיל צדקה סי' ל"ג ד"ה ומ"ש הראב"ן וכו' דנראה דלפי גירסא שלפנינו בב"ב פרק חזקת הבתים שם אין ראיה לזה. ועי' תשו' שעות דרבנן סי' ה':

קנ"ד סי"א אעפ"י שמשמשים יחד. בש"ע הישן משנת שכ"ז ליתא:

קנ"ד בסדה"ג ס"א בהג"ה נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא ליתן גט רק לפני גדולי הדור כ''כ מרן ז"ל בב"י לעיל סוף סי' ק"ך משם הריב"ש. ועי' פת"ש לקמן סעיף ד' סק"ח ובתשו' ויקרא אברהם דף צ"ב ודף קי"א שהאריכו לענין אם צריך דוקא שלשה שלשה לסידור הגט. ובספר תיקון סופרים למהר"ש יפה דף ז' ע"ב ד"ה שלישית וכו' כתוב בהג"ה וז"ל נהגנו שיהיה הגט ניתן במעמד שלשה חכמים מורי הוראות בעיר וכו' גם בארץ ישראל נוהגים כך וכו' עכ"ל ובתשו' מרן ז"ל אה"ע דיני גיטין סי' ג' איתא שהזהיר לחכמי עיר אחת שלא יסודר גט לא במעמד שלשה תלמידי חכמים. וכתוב בתשו' ויקרא אברהם הנז"ל דף קי"א ריש ע"ד דנוהגים באתריה דמרן ז"ל שאין מדקדקים בשנים המצטרפים למסדר הגט שיהיו ת"ח גדולים. ושם דף ק"י סוף ע"ג כתב שנוהגים בעיה"ק צפת לסדר הגט על פי הסדר של הרב בתי כהונה ח"ב סי' מ'. וסדר החליצה מסדרים על פי הסדר של הרב זכור לאברהם ח"ב וכן ראה נוהגים שם בשלשה בתי דינים זה אחר זה. אך השאלות לסופר ולעדים שאחר נתינת הגט שהובא בבתי כהונה שם על פי הסברא שכתב בהג"ה לקמן סעיף פ"ה אין כן מנהגינו. וכמ"ש הזכור לאברהם ח"ג בסדר הגט אות ש' ד"ה השאלות וכו' שבארץ ישראל ת"ו לא נהגו כן:

קנ"ד בסדה"ג סי"ג יתן הסופר הקלף וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

קנ"ד בסדה"ג סי"ז וכיוצא בזה צריך שיאמר וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הנז"ל:

קנ"ד בסדה"ג סכ"א וצריך שיעמדו בשעת כתיבת שיטת שם האיש והאשה והזמן (עי' לקמן סעיף כ"ב וכ"ד) ולעיל סי' קל"א סעיף ח' כתב וז"ל יהיו שם שני עידי החתימה בשעה שמתחיל לכתוב הגט כדי שידעו שנכתב לשמה ויכירוהו בשעת חתימה עכ"ל (ועי' לעיל פי' קמ"ב סעיף ע"ו). והגאון ר' מיכל ר"י בסדרי גיטין סג"ר אות ע"א כתב וז"ל יהיו העדים עם הסופר כשיכתוב הזמן ושם האיש והאשה ויצאו אח"כ לחוץ ואם צריכין לצאת חוץ קודם לכן אפילו אין להם צורך גדול יכולין לצאת אחר שכתב כל שיטה ראשונה ואם צריכים לצאת קודם שכתב כל שיטה ראשונה אם יש להם צורך גדול יכולין לצאת אחר שהתחיל לכתוב קצת עכ"ל. וכתב הפת"ש בביאורו שם. דטעמו הוא משום דבצורך לצאת יש לסמוך על המבואר בסי' קל"א דסגי בהתחלה:

קנ"ד בסדה"ג סע"ט יאמר החכם שמעו כל הכשרים להעיד. כתב הפת"ש ס"ק ל"ג משם הבית מאיר וז"ל ואנו אין נוהגין כן מפני שאנו לוקחים העידי חתימה לעידי מסירה אלא נהגינן כבסדר גיטין סי' רכ"ז (וז"ל יאמר הרב לעידי חתימה ראו שהבעל ימסור הגט לידה ושמעו שיתנה לה לשם גירושין עכ"ל):

קנ"ד בסדה"ג ספ"ו ויקרענו שתי וערב. כתוב ביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילוקי מנהגים סי' י"ג וז"ל בני ארץ ישראל קורעין את הגט ובני בבל אין קורעין אותו עכ"ל וכ"כ בתשו' הגאונים שערי צדק שטר שני סי' י"ב דף י"ב ע"ב. ועי' גיטין דף ס"ד ע"א וכתובות דף פ"ט ע"ב ובפו"ך להתה"ד סי' מ' ורשד"ם אה"ע ריש סי' מ"ה ובתשו' הרדב"ז החדשות ח"ב סי' תשצ"ה ובב"ש לעיל ריש סי' ק"ל סק"א ובט"ז לעיל סי' קכ"ה סעיף ט"ו ס"ק י"ז ונה"מ סוף סי' ל"ו וחיים לעולם אה"ע סי' ל"ז:

קנ"ד בסדה"ג סצ"ו קטנה המתגרשת ע"י אביה יש להחמיר לכתוב שני גיטין וליתנם לה האחד כנוסח שאר גיטין והאחד יכתוב בו בתך פלונית דהוית אנתתי וכו'. כתב הרב אדמת קודש ח"א אה"ע סי' נ"ד משם תשו' מורינו הרב מהריט"ץ כת"י דמנהגינו אינו כן אלא דהגט הכתוב כנוסח שאר גיטין נותנים לה. והגט הכתוב בו בתך פלונית וכו' נותנים לאביה. וכתב האדמ"ק שם דהגם שנוהגים בירושלים ופרוודהא שלא לתת שני גיטין כלל (פי' מה שכתבתי לעיל סי' קכ"ט סעיף י"ט ד"ה ויש מי וכו') מ"מ בגט זה דקטנה אין לחוש וכו'. וע"ש סדר הכתיבה והנתינה. ועי' תשו' פרי הארץ ח"ג אה"ע סוף סי' ג' והלק"ט בקונט' הגיטין אות נ"ה וסם חיי סי' י"ט וגט מקושר למהר"מ בולה סי' ד' וגט מקושר למהר"י נבון לעיל סי' קי"ט ס"ק כ"ח דף י"ב ע"ב ובספר טיב גיטין למורינו הרב מהר"ח מודעי סי' ל"א:

קנ"ד בסדה"ג ס"ק בהג"ה ואח"כ לא תתייחד עמו אלא א"כ יש אחר עמהם אפילו עבד אפילו שפחה חוץ משפחתה ובנה קטן. בש"ע הישן משנת שכ"ז הנדפס בלא הג"ה. הובא זה. והוא דברי מרן ז"ל. ובטעות נדפס בש"ע החדשים באותיות רש"י. וכתב מורינו הרב המבי"ט ח"א סוף סי' קס"ו שאנחנו נוהגים בגט על תנאי למי שהולך או הולך לו לעולמו לכתוב בפנקס הסופר אופן נתינת הגט והתנאי ודברי הבעל כמו שאמר:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה